צבאות יבשה מחפשים משמעות

צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם

דבר העורך

קרצ'אוי כמנהיג רוחני וכפוסק הלכה

מפקדת המקלדות שוברת את תקרת הכשל: על מערכת הפו״ש העוצבתית בעידן הדיגיטלי

מערכות הפו"ש ביבשה משתנות. המרדף אחר מידע על האירועים מתחלף לאיטו לפיתוח ידע על השלכותיהם לכמה מהלכים קדימה, וממערכות עזר לפיקוד ולשליטה הן הפכו למערכות אמל"ח. תרבות משתנה לאט, אבל טכנולוגיה ומשברים משנים אותה מהר. הצעד הראשון הוא להכיר כי יש משבר

היחסים הביטחוניים בין הודו לישראל – פוטנציאל לא ממומש

על ישראל להגדיר מחדש את האינטרסים האסטרטגיים שלה מול הודו, ולנסות לחשב מחדש את המסלול. חשוב לשמור על פרופיל גבוה ביחסים ולתעדף את הודו בתחומים שקשורים למכירה ופיתוח. מנגד חשוב שההודים ימשיכו להגדיר באופן ברור את המטרות המדיניות והביטחונית שלהם באוקיינוס ההודי ולבחון כיצד ישראל יכולה להקנות להם יתרון בכל הקשור להיבט הימי

הרוח הממלכתית: סוגיית הוספת ערך הממלכתיות כאחד מערכי היסוד ברוח צה"ל

לאחרונה החליט הצבא להוסיף ערך יסוד רביעי – הממלכתיות. לעניות דעתנו הוספה זו הייתה טעות, אולם משעה שנפל הפור ראוי שנשאל את עצמנו איך יש לפרש את הערך הלכה למעשה. הערכים המנויים במסמך רוח צה"ל ובמסמכים דומים מנוסחים באופן כללי, ואינם יכולים לכלול עקרונות שינחו כיצד בדיוק יש לפרשם במציאות. זהו סוד כוחם אבל גם חולשתם

ההיסטוריה מתחרזת – התשה מול מב"ם מקבילות ולקחים

מניתוח הכישלון במלחמת ההתשה, ניכר כי הסיכון המרכזי בהצלחת מאמצי המניעה, המופעלים כיום במסגרת המב"ם, עלול להיות הפסקתם. פרט להכרח להמשיך את מאמצי המניעה ללא לאות, אסור שייפסק פיתוח מגוון סוגי מענה איתנים לאתגר האסטרטגי של האיום המדויק

דבר העורך

ניהול עורף ישראל ברעידת אדמה וחלקו של פיקוד העורף

רעידת אדמה היא גזירת גורל. עם זאת, מידת הנזק לנפש ולרכוש כתוצאה מרעידה הרסנית איננה כזאת, וניתן להתמודד עם גודל הנזק בנפש וברכוש באמצעות היערכות נכונה. חובה לקבל בהקדם החלטות, בדגש על תחום המניעה

כשירעדו אמות הסיפים: ארגוני חירום חרדיים וההתמודדות עם רעידות אדמה

הואיל ולכוחות פקע"ר השונים יש קושי מהותי בניהול מרחב אזרחי כאוטי באירועי חירום רבי־נפגעים, נחוצה הסתייעות בארגונים ומתנדבים מקצועיים או מקצועיים למחצה בקהילות מובחנות. כדי שניתן יהיה למקסם את שלל היכולות של הקהילה החרדית, חשוב לפתח משנה סדורה שתְתַכלל את היכולת להפעיל את כלל הארגונים ונציגי הקהילות ברמה המקומית