פרק ב' – מלחמת העולם הראשונה

פרק ד' – המחצית השנייה של המאה העשרים

סיכום ולקחים

פיזור הפרות סדר: האתגר והמענה

אם נתייחס ללחימה בהפרות הסדר כמו אל סוג של קרב הגנה, נשפר את מיומנות הצבא בשני מתארי הפעולה האלה

לא הכול שחור: הישגי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל

איראן: רציונליות בעירבון מוגבל

האם איראן היא יריב רציונלי שניתן להרתיעו? מניתוח של תהליך קבלת ההחלטות בטהראן עולה שיש בו כמה נקודות כשל מובנות שמגדילות את הסיכון לערעור היציבות באזור

הממד החמישי היערכות ישראל למתקפת סייבר נרחבת

הסייבר הפך לממד הלחימה החמישי, והאיומים הנשקפים ממנו חמורים לא פחות מאשר האיומים שנשקפים לישראל מכל הממדים האחרים. לכן יש להקים בצה"ל פיקוד סייבר

תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית

השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל

אמל"ח וטכנולוגיה במלחמת קוסובו

קוסובו שימשה כמעבדה לניסוי כלי נשק והוכיחה פעם נוספת את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב לא רק על מדינות עולם שלישי דוגמת יוגוסלביה - דבר שהוא מובן מאליו - אלא אף על בעלות בריתה המערביות. למשל, חילות האוויר האירופיים לא היו מסוגלים לבצע תקיפות במזג אוויר גרוע בלילה, ולבדם הם לא היו מסוגלים לנהל את המערכה האווירית

מי ינצח בשדה הקרב העתידי?

שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)