מציג עמוד 62 מתוך 646 תוצאות
יותר ממחצית מן הכוח הלוחם של צה"ל במלחמת העצמאות היו ניצולי שואה. רוב הפליטים בדרך נדודיהם למדו מקצוע. הצעירים עסקו גם באימונים צבאיים וטרום צבאיים, שנעשו בחשאי, כדי שיוכלו להילחם למען ארצם
בראשית דרכו היה ארגון ההגנה תנועה עממית בעלת מבנה רופף, שהתבסס על התארגנויות ביטחוניות מקומיות, ואילו לאחר הפיכתו למיליציה טריטוריאלית, ובהמשך לכוח צבאי, אִפשר קיומו להשיג את היעדים הביטחוניים של היישוב
תנועת "הבריחה", שנועדה במהותה לסייע לניצולי השואה, פעלה למעשה גם בעזרתם. התנועה עוררה הדים רבים בדעת הקהל העולמית. כמו שהייתה חלק מתחילת חייהם המחודשים של ניצולי השואה, כך הייתה חלק מתקומתה של מדינת ישראל
בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה
בימים אלה, בהם ארגונים ברחבי העולם מתכננים את אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מקיימת גם הסוכנות היהודית תהליכי הפקת לקחים וגיבוש תובנות בעקבות המשבר. כך ניתן יהיה ליישם את הלמידה המשמעותית שהקנו החודשים האחרונים לטובת המשך פעילות הארגון ב"יום שאחרי", תוך הסקת מסקנות והיערכות מיטבית לגל שני אפשרי
התארגנות כוח המגן במושבה כפר סבא היא דוגמה להצלחה בהגנה על המרחב מפני חורשי המזימות שמסביב. ההצלחה הזאת סייעה למושבה, שנהפכה לעיר, הן במהלך מלחמת העצמאות, והן בשנים הראשונות אחריה. העיר שהייתה למעשה יישוב סְפר על גבול הקו הירוק, עמדה בפרץ ושימשה "עמדה קדמית" לא רק של היישוב היהודי אלא גם של מדינת ישראל
"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי". בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות
"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר" בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"