דבר העורכת

לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד

"חופשת הורות" לאבות – מנוף לשוויון הזדמנויות מגדרי

בעשורים האחרונים עשו צה"ל והחברה בישראל כברת דרך בתחום השוויון המגדרי. לצד זאת, מרבית הצעדים שנעשו עד כה היו בתחומי השוויון הפורמלי, והתמקדו במתן אפשרות לנשים ולגברים להתמודד באופן שווה על תפקידים. הגיעה העת ליישם אמירה זו גם בתחומי השוויון המהותי ולנסות לייצר שוויון בשירות, תוך ניסיון לנטרל את אי השוויון שעדיין קיים בתא המשפחתי

נפוליאון - אמרות המלחמה

בניית מערך העורף לכלל מצבי החירום, היום שאחרי

אירוע הפנדמיה צריך לשמש פעמון אזהרה למקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, ולהביא למיסוד הנושא החשוב הזה בצורה שתתאים לכל מצבי החירום. ההצעה החדשה המוצגת כאן משנה את כללי המשחק, בנויה על ראייה כוללת מערכתית ותאפשר בנייה של היערכות נכונה לאתגרי החירום השונים

בין אחריות וסמכות: הזיקה בין הרשות המקומית והממשלה בחירום

המלחמה במגפת הקורונה אינה משקפת התמודדות עם מצבי חירום במובן המקובל. עם זאת, יש סוגיות רבות שעשויות ללמד תובנות חשובות לשיפור ההתמודדות עם מצבי חירום במישור המקומי והארצי בהווה ובעתיד

התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה

מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון

כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם

בחלוף שנתיים מהסכמי אברהם השתנה מצבה האזורי המבודד של ישראל, ויש לה לא מעט ידידים במדינות המפרץ. אולם שיתופי פעולה כלכליים אינם מספיקים. היעד המרכזי הוא לבלום את איראן, ובעקבות ביקור נשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן בישראל יש להתבונן מחדש במערכה האזורית שנוצרה בעקבות ההסכמים

IMEC: אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי

יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות

"נצטרך להילחם כדי לנצח"

בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום

גנרל חורף מחפש כיוון

אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים