מציג עמוד 62 מתוך 1028 תוצאות
הגורמים המרכזיים המכתיבים בעשור האחרון את המציאות בסוריה הם מערך הכוחות והאינטרסים הזרים השולטים במדינה, ובאים לידי ביטוי במספר ניכר של מיליציות חמושות הפועלות בשטח. בחלקים נרחבים של סוריה כוחן של המיליציות גדול אף מכוחו של המשטר. תיטיב ישראל לעשות אם תכיר ותבין את הנעשה במדינה השסועה
״תמיד צריך בזרוע אחת להטעות, בשנייה להכות. בזרוע אחת לערער ובזרוע השנייה להעמיק את הפגיעה. הרעיון של הסימולטניות בין הזרועות האווירית והיבשתית הוא רעיון יסוד בתורת התמרון [..] לאחר שערערת אותו – יש לנצל הזדמנויות כדי להפעיל עליו לחץ עד שהוא מגיע לנקודת הקריסה״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב
בשל השימוש ההולך והגובר בכלי טיס בקרבת כוחות היבשה, על הכוחות לקבל אחריות על ניטור המרחב האווירי הקרוב אליהם ולא להסתמך בלעדית על מערך הבקרה האווירית של חיל האוויר. כך יתייעל תהליך העברת המידע בין מערך השליטה ובין הכוחות בשטח ויאפשר לכוחות היבשה להתמודד טוב יותר עם מגוון האיומים הן מבחינת התמגנות והן מבחינת נטרול
ברור לכול כי התמרון הקרקעי בעזה יהיה דומה בחלק ממאפייניו לזה הצפוי במלחמה בצפון. על כן נכון יהיה לשקול הסטה של תקציבי בניין כוח לשלבי טיהור המרחב, אשר הוזנח עם השנים לטובת קרב ההתקפה, בעל המאפיינים השונים, ואף לאמן את הכוחות לקרבות טיהור מרחב סיזיפיים וקשים לא פחות מהקרבות שבשלב ההתקפה
בשנים האחרונות צה"ל אימץ דפוס שבמסגרתו הצהיר על יכולות צבאיות מתקדמות מבחינה טכנולוגית או על ביצוע פעולות המבטאות שינוי תפיסתי. בפועל, התקיים פער בין החזון למציאות. בעתיד יצטרך צה"ל להפריד בין יכולותיו בזמן נתון ותוכניות מלחמה המבוססות עליהן ובין תפיסות בניין כוח אשר מימושן אורך שנים
לאחר השגת הכרעה של החברה העזתית, יהיה צורך בשינוי פוליטי עמוק באמצעות בניית מערכת פוליטית ומסגרת חוקתית שתשריין את השינוי התרבותי והחברתי ותאפשר קיום חברה דה־מיליטריסטית בשנים הקרובות. לתהליך צפוי מחיר מדיני, וכלל לא בטוח שישראל תהיה מוכנה לשלמו
ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים
יכולות מצביעות על כוונות, אימון של כוח צבאי בחציית תעלה הוא עדות לכוונתו לחצות תעלות, ואימון של כוח חמאס בכיבוש יישוב מצביע על כוונתו לכבוש אותו. ההיסטוריה מוכיחה שאין לצד אחד היכולת להבין את כוונות הצד השני, ועל כן יש להיערך מול היכולת, ולהתחשב בכוונות רק לחומרה
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח
״חיל הים ומערכת הביטחון צריכים להגדיר פתרונות לחזיתות בצפון, בדרום וכן יעד ימי מכיוון ש־25% מהסחר של מדינת ישראל עובר בים, לכן צריך להגדיר מה נרצה בסיומו של הסכסוך, יכול להיות מצב שיגיעו לסטטוס קוו, אבל על חשבונה של ישראל״. תא״ל (מיל׳) פרופ׳ שאול חורב, ראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, בריאיון ל״קול המערכות״ על ההיסטוריה של הים האדום, האיום הנוכחי החות׳י והשפעתו על מארג היחסים באזור