מציג עמוד 61 מתוך 7128 תוצאות
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לפרק את מערך המילואים, אבל ספק אם היא יכולה לאפשר לו להמשיך להתקיים בלי רפורמה מעמיקה. מהבחינה הזאת אין די בצעדים שננקטו בצה"ל לשיפור התנאים והאווירה שבהם פועלים אנשי המילואים
הייתה זאת אשליה לצפות שכוחות הביטחון הפלסטיניים יחלצו עבור צה"ל את מדחת יוסף הפצוע מקבר יוסף, ולכן הייתה זאת שגיאה להעדיף את אופציית החילוץ על-ידי הפלסטינים על פני כניסה אלימה לתוך קבר יוסף. האשליה הזאת נבעה, בין השאר, מכשלים בקונספציה, שנוצרה בעקבות החשיבה המערכתית שנעשתה בפיקוד המרכז בשנים שקדמו לעימות הנוכחי. תגובה למאמרו של תא"ל יעקב זיגדון, "קבר יוסף: לא הפקרנו- לא הסברנו" ("מערכות" 382, פברואר 2002)
שקיעת הלאומיות ועליית כוחה של הדת במזרח התיכון דחקו הצידה במידת מה את מאבקי הכוח הישנים בין המדינות ועוררו מחדש מאבק היסטורי מר הרבה יותר: בין האסלאם השיעי לאסלאם הסוני. המאמר מסביר כיצד נולד השסע העמוק הזה וכיצד הוא מעצב את פני המזרח התיכון
תפקידו של קצין המודיעין - על פי העמדה המסורתית - הוא לתאר את המציאות אצל האויב ולאחר מכן לעמוד מהצד כשהמפקד או הקברניט מתכננים את המהלכים הצבאיים או המדיניים. על פי העמדה המודרנית, תפקידו של הקמ"ן הוא להשתתף באופן פעיל בתכנונים האופרטיביים. המאמר הזה מציג עמדה שלישית, שלפיה על הקמ"ן ללוות את התכנונים האופרטיביים באופן רצוף בתפקיד של היועץ לענייני האויב
החשש מפני פגיעה בקידום הוא הסיבה המרכזית לכך שקצינים בצה"ל נמנעים מלהביע דעה שנוגדת את דעת מפקדם - כותב אל"ם אמיר אבולעפיה במאמרו "האומץ להביע דעה עצמאית" )מערכות 433 ,אוקטובר 2010 .)יש לציין שהרעה החולה הזאת מאפיינת בעיקר את המערך הסדיר. אנשי מילואים אינם מוטרדים מסוגיות קידום ולכן אומרים לרוב את דעתם בלי היסוס
צה"ל הוא אחד הצבאות הבודדים בעולם שהוציא מהשירות את הכידון. זו טעות שיש לתקנה: לא זו בלבד שהכידון נותן מענה לבעיות מבצעיות רבות, הוא גם אמצעי חשוב להקניית ערכי חיילוּ ת באימונים וכלי עבודה שימושי מאוד בשגרת היום-יום בשדה
שלוש פעמים הוטל על צה"ל לפעול נגד קבוצות גדולות של אזרחים ישראלים: בפרשת אלטלנה, בפינוי חבל ימית ובהתנתקות. המאמר בוחן כיצד התמודדו המפקדים עם חיילים שהתקשו לבצע את המשימות מסיבות אידיאולוגיות ומהי הדרך להניע חיילים כאלה במשימות דומות הצפויות להם בעתיד
כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת
מאחורי ההישגים חסרי התקדים של יירוט טילי אויב עומד שינוי אסטרטגי שעבר מערך ההגנה האווירית ב-2011 .המאמר מסביר את מהות השינוי ודן בתמורות הנוספות שיתחוללו במערך הזה עד 2020