הכרעת ארגון תת-מדיני לא נעלמה-אבל האם היא אפשרית?

להכרעה במלחמה שני תנאי סף: יעד מדיני־פוליטי מוגדר, ואויב המסוגל להוציא לפועל החלטות מדינתיות. בעידן הפוסט־מודרני, בו כל צד יכול להכריז כי ניצח, הניצחון מורכב ממאזן אסטרטגי בין מחירי המלחמה ובין הישגים באופן יחסי. מבחינת ישראל, מכיוון שההכרעה הצבאית המסורתית קשה להשגה, יש לעדכן את תפיסת הביטחון הישנה הנשענת על ההכרעה הצבאית, ולפתח דוקטרינה צבאית מותאמת למבצעי הרתעה

אפסנאות ופריטי לבוש בצבא

המדור עוסק הפעם בעניינים פחות זוהרים בחיי הצבא, אך לא פחות חשובים: פריטי לבוש אחדים של החיילים, ופרטים נוספים הקשורים בחיל הלוגיסטיקה. זהו חיל בעלמדרוג נמוך יחסית, אולם בלעדיו הצבא איננו יכול להתקיים. בהקשר זה זכורה אמרתו המפורסמת של נפוליאון - ”הצבא צועד על קיבתו”.

האסלאם הרדיקלי הסוני נערך מחדש

זה הזמן עבור ארגוני המודיעין והביטחון בעולם להגביר את המעקב אחר הרדיקלים ותהליך השינוי שהם עוברים בתוך עצמם. אין להפחית מחשיבותו של תהליך זה רק משום שהארגונים מוכים או מוחלשים. ייחוס חשיבות הולמת יכול לספק את ההתרעה האסטרטגית לקראת הגל האסלאמי הבא

משריון למיכון אווירי הצעה לאימוץ רעיון העוצבה ממוכנות האוויר בצה"ל

ההמלצה שבכל מלחמה עתידית על צה"ל להימנע ממלחמת תנועה ולשאוף להשיג הכרעה באמצעות אש מדויקת נובעת מהאויבים הרבים שקמו לרק"ם, אך מתעלמת מכך שקל לשבש אש מדויקת מרחוק ושרק במלחמת תנועה יכול צה"ל להביא לידי ביטוי את עליונותו. הפתרון לדילמה זאת הוא הקמת עוצבות מסוקים

טכנולוגיה והכרעה - הרהורים על צה"ל בעקבות קוסובו

טועים מי שחושבים כי מלחמת קוסובו הוכיחה כי מעתה ואילך יוכרעו מלחמות רק מן האוויר. נסיבות יוצאות דופן אפשרו את הכרעתה של יוגוסלביה באמצעות לוחמת אוויר בלבד, ואין שום ודאות כי נסיבות אלה יחזרו על עצמן גם בעתיד. צה"ל בוודאי שאינו יכול לוותר על המרכיב היבשתי שלו

הרב הצבאי בגדוד הסדיר: אתגרי המחר

רב צבאי יכול וצריך למלא תפקידים חיוניים בגדודים הרבה מעבר לטיפול בצורכי הדת של החיילים שומרי המצוות. אולם הרבנים ברמת הגדוד הם אנשי מילואים, וכך קורה שלרשות הגדודים הסדירים לא עומדים רבנים שמעורים בחיי היום-יום שלהם. זו תקלה שדורשת תיקון

אקלים בטיחות, עבודת צוות וסגנון מנהיגות: מרכיבים של מוכנות בטיחותית ביחידות שדה

שאלון שפותח ואשר נועד למדוד את אקלים הבטיחות, את עבודת הצוות ואת סגנון המנהיגות ביחידות שדב התגלה כמכשיר ניבויי מובהק של נתוני הפציעות, של תקלות הנשק ושל כשלים משימתיים ובטיחותיים בשלוש חטיבות סדירות והצביע על הבדלים מובהקים בין חטיבות, גדודים, פלוגות ומחלקות. שימוש תקופתי בשאלון לצורך מתן משוב אישי למפקדים יכול לספק אמצעי לשיפור המוכנות ביחידות השדה

הכרעה בשדה הקרב: באוויר או ביבשה?

בצה"ל מתנהל זה זמן רב ויכוח נוקב בשאלה האם ניתן להכריע מלחמות ללא תמרון יבשתי אלא באמצעות כוח אווירי בלבד. הוויכוח הזה אינו חדש: הוא התנהל כבר לפני יותר מ-80 שנה בין הוגי דעות צבאיים במערב ובבריה"מ. במערב היו שטענו שהמטוסים יוכלו להכריע לבדם מלחמות, ואילו הוגי הדעות של הצבא האדום גרסו שרק תמרון יבשתי - שבו משולבים כוחות האוויר - יכול להביא לניצחון במלחמות

פרק ד' – בניין הכוח כאספקלריה של תפיסת הביטחון הלאומי

"הלנצח תאכל חרב" - בין הטקטי והאסטרטגי

לטקטיקן ולאסטרטג יש מקום בעולם, ושניהם צריכים לבוא לידי ביטוי. אין האחד שלם ללא חברו ומתקיים ביניהם מתח ניגודי משלים