ג'ון מונאש

בפרוס יום העצמאות

החברה הטובים או הקרב בשדרת הצברים

פרק 5: מדמי קיום לשכר – מודלים, תפיסות ופרקטיקות של תגמול חיילי החובה

משמעת ויוזמה

אוטומציה - שימושים והשלכות

חטיבת בני אור במבצע "צוק איתן" להתאמן, להילחם, ללמוד ולנצח

מבצע "צוק איתן" החל ב־יולי 2014 ונמשך 50 ימים עד 26 באוגוסט 2014. ב־17 ביולי נכנס צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה במגמה לאתר את המנהרות ההתקפיות ולהשמידן. במהלך הלחימה ניהלו חיילי צה"ל קרבות עזים עם המחבלים מחמאס. כבר במהלך המבצע, באוגוסט 2014, החליט חיל החינוך והנוער לאסוף עדויות של לוחמים שהשתתפו בקרבות לשם הפקת ערכות הדרכה בנושא מורשת קרב של צה"ל מן המבצע. הצורך הזה עלה מן השטח באופן מובהק על־ידי מפקדי השדה ברמות השונות. זאת בין היתר כלקחים שנלמדו ממלחמות העבר, בייחוד ממלחמת לבנון השנייה, שבהן לא נעשה מאמץ כזה באופן סדור ושיטתי מיד עם סיום הלחימה ומחסור בחומר אותנטי הורגש גם שנים רבות לאחר מכן. כשמוסיפים לכך את היעדר האיסוף והתיעוד ביחידות שמתחת לרמת החטיבה, ברור שיש לעשות מאמץ ולהירתם בהקדם למשימה החשובה הזאת. חיל החינוך והנוער גייס מתחקרים רבים בהנחייתי לכתיבת מורשות הקרב של החטיבות והזרועות שנטלו חלק במבצע "צוק איתן" בסמוך לאירועים, ולפני שהחיילים והמפקדים יחזרו למסלול החיים התקין שלהם או יפוזרו ליחידות. ספר זה הוא אחד התוצרים של הפעילות הזאת. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

שקיפות, למידה ואמון: מאסונות צאלים לאתגרי צה"ל בלמידה מאירועי 7 באוקטובר

מחקר זה בוחן את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לבין תהליכי הלמידה הארגונית בצה”ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א’ וב’. באמצעות ניתוח שיח כמותי ואיכותני של פרסומים תקשורתיים. המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר. ממצאי המחקר מצביעים על המתח המובנה בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על ביטחון מידע, וכיצד מתח זה משפיע על אמון הציבור ועל תהליכי הלמידה הארגונית. הממצאים מאששים את ההשערה כי הסתמכות יתר על טיעוני ביטחון מידע יוצרת אפקט בומרנג המוביל לאובדן שליטה על המידע ולפגיעה באמון הציבור. ניתוח מחזור החיים התקשורתי של האירועים חושף דפוסים שונים של התפתחות השיח הציבורי, כתלות באסטרטגיית התגובה הארגונית ובמידת השקיפות. נמצא כי הלחץ הציבורי, במיוחד מצד המשפחות השכולות והתקשורת, מוביל להתערבות של גורמים חיצוניים ולהרחבת היקף החקירה והלמידה. בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי שיח תקשורתי המתמקד בכשלים מערכתיים מוביל לשינויים ארגוניים משמעותיים יותר, בעוד שמיקוד בהטלת אחריות אישית מהירה לצורך שיקום אמון מיידי מגביל את היכולת לקיים תהליכי למידה מעמיקים. הממצאים מדגישים את חשיבות ההתאמה בין אסטרטגיית התגובה הארגונית לציפיות הציבור בהתאם לאירוע. המחקר מציע תובנות רלוונטיות להתמודדות עם אתגרי הלמידה והתחקור העומדים בפני צה”ל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, בכל הנוגע לאיזון בין שקיפות, אמון ציבורי ולמידה ארגונית בעידן הדיגיטלי

החברה הטובים חוזרים

לשון מלחמה: חיל המודיעין חלק ב'