לקט מאמרים בנושא התפשטות המגפה
בעיצומו של משבר הקורונה מפרסמת "בין המערכות", הפלטפורמה הדיגיטלית של "מערכות", מאמרים מקוונים של מומחים בנושא התפשטות המגפה והשלכותיה. לפניכם לקט נבחר ממאמרים אלה, המתפרסמים בשיתוף מפקדת פיקוד העורף
מציג עמוד 60 מתוך 1028 תוצאות
בעיצומו של משבר הקורונה מפרסמת "בין המערכות", הפלטפורמה הדיגיטלית של "מערכות", מאמרים מקוונים של מומחים בנושא התפשטות המגפה והשלכותיה. לפניכם לקט נבחר ממאמרים אלה, המתפרסמים בשיתוף מפקדת פיקוד העורף
במלחמת לבנון השנייה הנהיג צה"ל מדיניות של פתיחות תקשורתית, ואילו ב"עופרת יצוקה" הונהגה מדיניות של סגירות תקשורתית, אולם שתי המערכות הדגישו את המונופול שיש לדובר צה"ל על המידע הצבאי
עם פרוס השנה החדשה אנו מגישים לכם לקט מתוך "קול המערכות" – סדרת הפודקסטים של "מערכות" שעוסקים בלמידה המבצעית במהלך "חרבות ברזל", בתמרון מהקמת המדינה ועד היום, במבצעים המיוחדים של הכוחות המיוחדים ובחשיבות לחשוב אויב
עשתונות הוא במה למחשבות ולרעיונות מסדרה עתית שראה אור החל בינואר 2013 במסגרת מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי. הדברים המובאים בה נועדו להביא לקהילת הביטחון הלאומי מחשבות, תפיסות ורעיונות רעננים וחדשניים בנושאים הרלוונטיים לה. להלן כמה מהגיליונות שהתפרסמו פה במהלך השנים
מאמר זה מבקש להשוות בין שני כשלי ההתרעה החמורים בתולדות קהילת המודיעין הישראלית: מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת חמאס (2023). חרף פערי מידע והקשרים שונים, ניתוח השוואתי של אחריות ארגונית, קונספציות שגויות, תפקוד האיסוף ותהליכי מחקר והערכה, מאפשר לזהות דפוסים דומים ושונים בשני המקרים. בעוד כשל 1973 נבע בעיקר מבעיה הערכתית, כשל 2023 שיקף במידה רבה גם כשל איסופי חריף - למרות גישה נרחבת למידע. המאמר מצביע על הזנחת תחומי איסוף קריטיים, דבקות עיוורת בקונספציה של "חמאס מורתעת" בכל הדרגים, והתעלמות ממידע איכותי שהתקבל. כמו ב־1973, גם ב־2023 כשלו מנגנוני הבקרה והספק בתוך מערכות המחקר, והדרג המדיני לא אתגר את הערכות המודיעין. התוצאה – הפתעה מוחלטת וחוסר מוכנות מהותי – מדגישה את הפער בין עוצמת יכולות המודיעין ובין חולשת השימוש בהן
מתן שם בעל מטען דתי תרבותי למערכה הוא, בעיני ארגוני ההתנגדות, רכיב משמעותי במלחמת התודעה ובלוחמה הפסיכולוגית. לפיכך יש חשיבות רבה מאוד מבחינה תודעתית לשם בעל משמעות ועומק תרבותי לכל מערכה. שמו הערבי של מבצע "עלות השחר" כמקרה בוחן
ספר חדש יצא לאור - הכוכב והשבט מאת עמנואל נבון / מאמר חדש מאת פרופ' אייל זיסר על שובה של סוריה של בשאר אל־אסד לליגת הערבית / סדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום / מאמרו של תא"ל גיא חזות על החומה התודעתית בין מבצע "שומר החומות" (שהסתיים השבוע לפני שנתיים) ו"חומת מגן" / 23 שנים לנסיגה מלבנון: על המקרה שבו עמדת מחלקת הבקרה עמדה בסתירה לעמדת אמ"ן, ובמבחן התוצאה הוּכחה כנכונה / 73 שנים למותו של פילדמרשל א.פ. וייול, מחבר הספר החייל הטוב
המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.