פרק 8: חשיבה כלכלית בעת צמצום משאבי – השלכות למנהיגות הצבאית

פירמידה הפוכה

ההתנהגות האנושית בקרב והנסיבות הייחודיות המתקיימות רק בו, מארגנות מחדש את תיאוריית הצרכים של מאסלו

הצורך בזרוע קרבית חדשה

שינוי הכרחי בתפישת הביטחון של ישראל הבנת המשמעויות של הצטיידותו של האויב בנשק שונה מן המקובל, וההכרח למצוא את הפתרונות הנכונים לבעיות החדשות, מחייבים שינוי של התפישה בנוגע להגדרתה של ארטילריה מעופפת

מה בין קו מאז'ינו ו"המעטים" שהביאו את הניצחון בקרב על בריטניה ובין "כיפת ברזל"

הוויכוח על מקומו של הנדבך הרביעי בתפיסת הביטחון של ישראל- המגננה, החל לאחר מלחמת לבנון השנייה ונמשך במערכת הביטחון ובציבור

עשתונות 10 - עיקרי תפיסת הביטחון של המטה לביטחון לאומי - לשגרה ולחירום

"סיירת" רב־זרועית חדשנית לבניין הכוח

לאחר שלב ארוך יחסית של למידת משמעויות וגיבוש תפיסה מבצעית, הותנעה בצה"ל לפני כשנתיים וחצי תוכנית התעצמות רב־זרועית מרכזית. המאמר מציג את אתגרי המימוש העיקריים של התוכנית, את התפיסה החדשנית שגובשה לניהולה ואת המנגנונים שהופעלו עד כה כדי לצלוח את המורכבויות הרבות הגלומות בה

פרק ראשון: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת

מיצוי צרכים וניתוחם

תורת הביטחון היא הסיבה לכישלון ההתרעה ב-1973

ערב מלחמת יום הכיפורים נשען הממסד הביטחוני־מדיני על תפיסת התרעה שלא הייתה רלוונטית למציאות. הכישלון לפתח תפיסת התרעה רלוונטית - שהיא חלק מתורת הביטחון - רובץ לפתחנו ב־2013 לא פחות מאשר ב־1973