עוברים על כל גבול
מפת המזרח התיכון, שעוצבה לפני כ־100 שנה בסדרה של הסכמים בין צרפת לבריטניה, משתנה בימים אלה לבלי הכר: מדינות לאום רבות מתפוררות, ואת מקומן תופסות ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה
מציג עמוד 6 מתוך 338 תוצאות
מפת המזרח התיכון, שעוצבה לפני כ־100 שנה בסדרה של הסכמים בין צרפת לבריטניה, משתנה בימים אלה לבלי הכר: מדינות לאום רבות מתפוררות, ואת מקומן תופסות ישויות מדיניות המבוססות על דת, על שבט, על מוצא אתני ועל שפה
בימי המלחמה העולמית לא היה תחילה כל קושי לצי של מדינות ההסכמה לשלוט בים התיכון נגד כוחותיהן החלשים של המעצמות המרכזיות. אולם כאשר הופיעה על הבמה הצוללת נשתנה המצב
טורקיה נלחמת בטרור זה יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לה אבדות כבדות, והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את מחיר המלחמה בטרור
בגלל נחיתותה הבולטת של ישראל מול אויביה במשאבים, בשטח ובכוח אדם עליה ליצור בכל עימות - בין אם נגד מדינות ובין אם נגד ארגונים - אסימטרייה שבה תביא לידי ביטוי את יתרונותיה היחסיים ותבטל את יתרונותיהם היחסיים של אויביה
ישנם הטוענים שבעידן הקשרים הישירים בין ממסדים ביטחוניים של מדינות אין כבר צורך בנספחים צבאיים. אבל בסופו של דבר אין תחליף לקשרים האישיים שיוצר הנספח הצבאי עם ראשי הממסד הביטחוני בארץ שבה הוא משרת
מדינות רבות ויתרו על אופציה גרעינית צבאית שכבר הייתה ברשותן או בהישג ידן. שתי הדוגמאות המפורסמות ביותר הן לוב ודרום- אפריקה. אפשר שגם צפון-קוריאה תלך בסופו של דבר בדרך הזאת. המאמר בוחן באילו נסיבות תלך בעקבותיהן גם איראן
לאחר שנתיים של לחימה ישראל לא הכריעה את חמאס, שבחרה בלוחמת גרילה, לא כי הדבר בלתי ניתן לביצוע, אלא מאחר שפעלה מדינית וצבאית בניגוד לעקרונות שעל פיהם פעלו מדינות עם צבאות סדירים שהכריעו בעבר ארגוני גרילה
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק – הם ניצחו. השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה. מניסיונן של ארצות־הברית ושל ישראל אפשר ללמוד כי על אף שיש להימנע מהן ככל האפשר, מלחמות הן חלק מן ההכרח האנושי והגאופוליטי
רוסיה שואפת לחזור ולתפוס את המעמד שהיה לברית המועצות כספקית נשק מובילה למזרח התיכון. בינתיים לא עולה הדבר בידה בגלל שורה ארוכה של סיבות - החל משקיעת מעמדה כמעצמה עולמית ודרישתה לתשלום מיידי עבור משלוחי הנשק הנוכחיים ועבור חובות מן העבר וכלה בתחרות החריפה מצד מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כגון בלרוסיה ואוקראינה