הידע הצבאי כבסיס להסדרת מרחב השיח ולחולשת הפיקוח האזרחי במציאות של עימות מוגבל

הגורם האנושי - כיצד מדדו?

מבצע "אבחת מגל" - היבטים קרקעיים ומרחביים

הערך המוסף של האוגדה המרחבית בעימות המוגבל

לחימה בערים – שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה

הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח

השפעת המרחב הקיברנטי על עיצובן של מערכות

השפעתו האפשרית של המרחב הקיברנטי על עיצוב וניהול מערכות היא רבה ומגוונת. הכרחי לקיים תהליך חשיבה ופיתוח ידע מתמיד על מנת להשתמש במרחב זה בצורה המיטבית

פרק שלישי: הפעילות הטורקית במרחב הים התיכון

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

מרחבים של פחד מפני טילים ורקטות

המפה של מרחבי ההתרעה שפירסם פיקוד העורף במהלך מבצע "צוק איתן" המערבי והצפוני. רק שלום או הרתעה יציבה יוכלו להחזיר שיקולים גיאוגרפיים- עלולה להיות הגורם המרכזי שמעצב בעתיד הקרוב את ההתיישבות בנגב כלכליים לפיתוח הנגב

פרק ראשון: חיסון קוגניטיבי כהכנת הגורם האנושי ללחימה