מציג עמוד 6 מתוך 164 תוצאות
האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")
מערכות המידע של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים שינויים רבים ואימוץ של טכנולוגיות אזרחיות. לצד השיפור המשמעותי באיכות ובהיקף התוצרים, שינויים אלו גם ערערו מבנים של אחריות ובקרה. צחי דוידי ניתח את הקשר בין טכנולוגיה ובין מודיעין ותרבות ארגונית
עד לאחרונה תמרנו כוחות צה"ל ברצועת עזה. בה בעת צריך להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. הספר אתי מלבנון יצא לאור לפני למעלה משלושה עשורים, אך את עיקר הלקחים ממנו – קרקע, עצמאות הכוחות, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה – אפשר לקחת למלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון
בשנה האחרונה פנה משרד ההגנה של ארצות־הברית לחברות אמריקניות על־מנת שייצרו עבורו אב־טיפוס של כור גרעיני זעיר ונייד, על־מנת שישמש את הצבא באירועים ביטחוניים נוסף על משימות אזרחיות. מבט על טכנולוגיה שיכולה להועיל בו בזמן בהיבטים צבאיים ובהיבטים אזרחיים מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020 , המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון
הגנה מרחבית טובה הייתה ועודנה הבסיס לבניית החוסן של תושבי הספר, ושל ישראל כולה. היא אומנם קמה מחדש מתוך שבר ותחושת חוסר אמון, אבל אזרחי ישראל יצרו את התשתית עבור צה"ל והמשטרה לבניית מערך הגנה של ממש. חמש נקודות מרכזיות, הנמצאות בליבת הצטמקותו של עולם ההגמ"ר, ופתרונות אפשריים להחזרת כשירות
"הדבר הבולט פה הוא הסיפור של ההשתתפות של חיל הים בקרב היבשתי. זה בא לידי ביטוי הן בפעולות קומנדו כירורגיות של שייטת 13 והן בפעילות של שייטת 3, שמהווה צינור ארטילרי נוסף של צה"ל״. סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, על הפעילות הייחודית של חיל הים בלחימה
על גדודי התותחנים לצאת מאזור הנוחות, שבו אין להם אחריות אמיתית למשימת המסתייע, וליטול יוזמה. רק כך אפשר יהיה לשפר את האיכות ואת היעילות בהפעלת האש במלחמה הבאה
רחפנים, סמארטפונים וחיישנים דיגיטליים שינו את מרקם הלחימה, אך לא בדרכים שייטיבו עם המערב – או ניצחון באמצעות רצף של קליקים. התפיסות והשיטות הצבאיות של המערב אינן כושלות כי הן חסרות ערך, אלא משום שהן נשענות על הנחות יסוד שכבר אינן רלוונטיות. הצלחה אסטרטגית אינה תלויה במי שמגיב במהירות או מצית את הרשתות החברתיות, אלא באמת הפשוטה, האפורה ונטולת ההילה: ייצור, סבלנות ותכלית
כשתגיע המלחמה הבאה - על מה נגן? מה יהיו סדרי העדיפויות, ומי יקבל את ההחלטה? האם ניתן להכריע מלחמה על־ידי הגנה בלבד? מערך ההגנ"א הפך בשנים האחרונות לכלי בעל משמעות אסטרטגית לאומית לצורך הגנה על תשתיות ומתקנים קריטיים מדינתיים. כדי למקסם את יכולות ההגנה אנו נדרשים להמשך ערנות, לשמירה על כשירות גבוהה ולאימונים מתאימים בכל זמן שניתן
במלחמת 7 באוקטובר הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, איתור מתקפות של חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה