עקרונות המלחמה במבצע ''צוק איתן''

ניתוח הלחימה של צה"ל במבצע "צוק איתן" מעלה כי הצלחותיו קשורות ליישום מוצלח של עקרונות המלחמה, ואילו במקרים שבהם יושמו באופן חלקי בלבד היה לכך מחיר

מ''צוק איתן'' למתאר הצפוני

ב"צוק איתן" נהנו גדודי צה"ל משפע של סיוע אש ומודיעין. בלחימה נגד חזבאללה הם לא יוכלו לצפות לשפע כזה, ויהיה עליהם ללמוד כיצד להפיק אש ומודיעין בעזרת האמצעים העומדים לרשותם

על יחסן של המערכות הצבאיות לחיילים דתיים בהודו ובישראל

בנוגע לחובשי כיפות סרוגות דתיים. הפתרון הזה מעולם לא היה מקובל על צה"ל, והוא אינו מעלה על הדעת ליישמו צבא הודו מורכב בעיקר מיחידות אתניות־דתיות הומוגניות - מה שמקל עליו לשלב חיילים

לשון מלחמה: צבא ללא חיילים

המילה "חייל" היא חידוש של אליעזר בן־יהודה, ואילו המילה קצין במשמעותה היום מופיעה לראשונה רק בסוף המאה ה־19. עד אז היו בשפה העברית רק "אנשי צבא"

הפיתוי להשתמש בטכנולוגיה-מנגד ומחירו

כשעולה הצורך לפתור בעיות צבאיות־ביטחוניות, מתפתים מדינאים לעשות זאת באמצעות תקיפה־מנגד. האם אכן ניתן לפתור בעיות צבאיות רק בתקיפות־מנגד? דיון בסוגיה הזאת התקיים בכתב העת "פרמטרס" עוד לפני מבצע "צוק איתן"

מבצעי למידה בפתיחת מלחמה

המנהרות ההתקפיות במבצע "צוק איתן" הן דוגמה נוספת לפער שבין ידיעה מוקדמת של בעיה מבצעית לבין הבנה מערכתית שלה. המענה לפער טמון בפיתוח היכולת ללמוד במהירות בתחילת העימות כדי להשתפר בהמשכו

פרק רביעי: אזורי המִשְגֶה בפיקוד על חיילים

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

בדיקת אירועי מערכת "צוק איתן"

להגיע ולהשפיע: על הצורך בעדכון בתמרון

האיום המחודש על הגבול מתכתב עם מגמות בעולם, שכן מלחמות הכוללות עימות על הקרקע לא פסו מן העולם, לא באירופה ולא באסיה. תמרון הוא אחד הכלים שמשנים את הווקטור, ואי אפשר להפריט מהמקורות השונים את ההכרעה וההרתעה במעגל הראשון, בעיקר לעולמות האש. ללא יכולת תמרון ומחויבות למימושו – לא נוכל להכריע