ספר דיגיטלי: הגודרים בצפון

הספר שלפניכם מציג את סיפורה המדהים של הקמת גדר המערכת בין ישראל ללבנון בשנת 1938. באדמה סלעית בתולית, כשהם נתונים להתקפות מצד ערביי הגליל ולבנון, הובילו יחד ההסתדרות הציונית, חברת "סולל בונה", ארגון "ההגנה" והצבא הבריטי, מבצע חסר תקדים לאותה תקופה. בספר מופיעים מכתבים וסיפורים שנכתבו על־ידי הפועלים, פעמים רבות הם התפנו לכך רק בסיומו של יום עבודה מפרך, באוהל רעוע לאור עששית. מתוך הכתבים עולה רוח חלוצית ומיוחדת שאפיינה את דור הקמת המדינה. הספר יוצא במהדורה מחודשת ב"מערכות" ביוזמת אוגדה 91 ובשיתוף ההסתדרות, וכולל הקדמות שכתבו מפקד עוצבת הגליל תא"ל שלומי בינדר ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" קריאה מהנה

אליהו גולומב - המפקד הבלתי מוכתר של ההגנה

אליהו גולומב ראוי להיקרא שר הביטחון של המדינה שבדרך. הוא לא זכה לראות בהקמת המדינה, שנולדה שלוש שנים לאחר מותו. עם זאת, הכוחות שהשקיע הניבו פרי - צה"ל שנולד מתוך ההגנה

מכובע גרב לכובע טמבל: הנח"ל בשנתו הראשונה

ב־12 בספטמבר 1948, בפקודה מטעם הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי, הוקם הנח"ל כיחידה במסגרת הגדנ"ע. כשנה אחר כך, ב־8 בספטמבר 1949, נחקק חוק שירות הביטחון, ובהמשך לכך ב־24 בנובמבר הופרד הנח"ל מהגדנ"ע, ונקבע כחיל עצמאי. הקמת הנח"ל כגוף המשלב התיישבות וביטחון, באה בד בבד עם פירוק הפלמ"ח ששימש עד אז כמוסד המשמר את הזיקה להתיישבות עם היותו יחידה צבאית מגויסת ומאומנת. רצונן של תנועות הנוער לשמור גם בעת המלחמה על שלמות הגרעינים מטעמן המיועדים להתיישבות היה אף הוא גורם חשוב בהקמת הנח"ל. מאמר זה, שיעסוק בתקופה שבה גישש הנח"ל את דרכו, שראשיתה בקיץ 1948 וסופה בסתיו 1949, אם כי לא חולק על חשיבותם של שני גורמים אלה, מטעים גורם שלישי חשוב לא פחות ומשפיע יותר: רצונה של ההנהגה בהמשך שגשוג ההתיישבות, והכרה עמוקה בחשיבות קיומם של הגרעינים

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

הגנת יישוב מפני התקפת אויב במלחמה - מדוע נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומה מאפייניו

נושא הגנת יישובים בגבולות מעסיק את צה"ל עוד לפני הקמת המדינה, ולמעשה הולך אחורה להקמת ארגון ההגנה לפני יותר מ־100 שנים. עד מלחמת סיני התפתח נושא ההגנה המרחבית כחלק ממערכי ההגנה של צה"ל בגבולות לתרחיש של מלחמה נגד צבאות ערב. כאשר הורחבו הגבולות ב־1967 ולאחר מלחמת יום הכיפורים ב־1973 והצטמצם איום פלישת צבאות ערביים – דעכה מרכזיות מרכיב זה בהגנה, ועלה תרחיש ההתמודדות מול תרחיש פח"ע בדמות חדירות של חוליות מחבלים ליישוב. בערב 7 באוקטובר לא ראה צה"ל בכיתות הכוננות (ששמן שונה ב־2016 למחלקות הגנה) מרכיב מהותי בהגנה מול התקפות אויב מהסוג החדש שהתפתח (דוגמה מהצפון – רצ'ואן), ובהתאם לכך צייד ואימן אותן. מפרוץ "חרבות ברזל" התחזקו מחלקות ההגנה (בעיקר בכוח אדם וציוד לחימה אישי) ותשתיות ההגנה ביישובים. מאמר זה יתמקד במצב שבו מתרחשת התקפה גדולה על היישוב, ולא חדירה "רגילה" של חוליית מחבלים

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

פרק י' – מבנה צבא על-פי שיטות השירות

אונר"א: טרור הומניטרי?

75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א

צה"ל והחינוך התיכוני

אם יכירו המוסדות האחראים בדחיפות הבעיה, עוד ניתן בידנו כיום לעצב מחדש את דמותו ואת אופיו של הנוער העובר דרך בית הספר התיכון ולהופכו לנושא בעול בהקמת האומה. ויש להזדרז בביצוע - השעה דוחקת

מבני חיל לבני אור: התפתחות תורת השריון של צה"ל