איגרות

בשביל כוכב נוריד כוכב: היבטים תפיסתיים ויישומיים באסטרטגיית שימור הטאלנטים

מידת הצלחתו של ארגון לשמר כוח אדם איכותי ומוכשר, קובעת במידה רבה את יכולתו להצליח ולשמור על הרלוונטיות שלו לאורך זמן. בעבודה זו המטרה המרכזית היא מתן בסיס מד"הי מקצועי לתהליך השימור והפיתוח של קבוצת האיכות שנתפסת כקריטית להצלחתו של הארגון

אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות

אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח

העתיד כבר כאן: לייזרים בשדה הקרב

עם הצלחת מערכות הלייזר הקיימות היום ופריצות הדרך הגדולות שנעשו בשנים האחרונות בתחום הלר"ע, נראה שבעתיד הקרוב נוכל להשתמש בלייזרים עם דיוק מרבי, לטווחים ארוכים ובמחיר נמוך לטובת יירוט של כל איום מהאוויר ומהקרקע

קישוריות בהגנ”א: מרעיון מופשט למציאות מורכבת

בשנים האחרונות נדרשו מערכי ההגנ”א בעולם להתמודד עם כל ספקטרום הפלטפורמות והחימושים, ולעמוד ברמות הצלחת יירוט גבוהות פי עשרה. אחד המרכיבים המרכזיים שאפשרו הישג זה הוא הקישוריות. שימור ההישגים מחייב טיפוח יכולות ההגנה האווירית הישראלית כשהיא במרכזה

ניצני השיריון

חשיבות החוסן המנטלי של משרתי המילואים בגדודי החילוץ בקורונה

ביאורים שונים ומגוונים למושג החוסן, תהליך בנייתו ומרכיביו, ומהם מסקנה בולטת אחת - הצורך לעסוק בו. המשימות שנדרשו אליהם גדודי המילואים מפרוץ המגפה העלו את הנושא לסדר היום, ולשם כך נעשו פעולות רבות כדי לשמר את החוסן ומשאבי ההתמודדות. הצלחת האנשים ועמידת הפיקוד במשימות מעידות כי יש להמשיך ולעסוק בנושא באופן סדור

בין המערכות 31: מאי–יוני 2025

בגיליון: ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה / "רוח צפונית": הצלחת המערכה של המורדים בסוריה בהקשרי רוח הלחימה / מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים / ניצחון ללא הכרעה - תפיסת ההכלה האמריקנית 1946–1953

פרק שני

"אני חושב שיום הכיפורים מבחינת התמרון וההישגים הצבאיים הוא אחד הניצחונות הגדולים ביותר של איזה שהוא צבא מודרני בעת האחרונה, ולא בכדי האמריקנים באו לכאן כדי ללמוד את לקחיו". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השני – על הצלחת התמרון במלחמת יום הכיפורים לעומת התמרון הכושל ב"שלום הגליל" (לבנון הראשונה), ומה צה"ל יכול ללמוד מהתמרון היזום במבצע "ליטאני"

"נס התמרון" של אוקטובר-נובמבר 202

בשנים שלפני המלחמה היה התמרון יכולת שהלכה ונזנחה בתפיסת הביטחון, בתוכניות המלחמה וכנגזרת מכך בבניין הכוח. הפעלתו כמענה למתקפת 7 באוקטובר הייתה נתונה לוויכוח משמעותי. לאחר שהחל ובשבועות הראשונים התבררה הצלחתו היחסית, הוא נראה כ"נס". במהלך החודשים שחלפו מתחילת המלחמה כבשו כוחות היבשה את עזה והכריעו את חמאס תוך אבדות מוגבלות, אך עם קשיים ניכרים בתת־הקרקע. כך או כך, התמרון נראה כיום כיכולת "טבעית" של צה"ל. הטענה היא, שבלי להבין את שורשי "הנס" של אוקטובר תוחמץ הזדמנות חשובה ללמידה. המאמר מנתח את שלושת שבועות ה"המתנה" שלפני הפעלתו, תוך השוואה לזו שלפני מלחמת ששת הימים, משך זמן שאפשר בשתיהן העלאת כשירות ניכרת של הכוחות, ואף השלמות בבניין כוח; משווה בין "נס" זה ל"נס" דומה במבצע "חומת מגן" ב־2002 ובין העדרו במלחמת לבנון השנייה ב־2006. הניתוח מעלה דפוסים חוזרים שמודעות להם תאפשר הפעלת תמרון בעתיד, תוך צמצום ההישענות על "ניסים"