בזמן שישנת: חומרי הרדמה כנשק אל־הרג

השימוש בחומרי הרדמה הפך בעשור האחרון לנשק לכל דבר. יש לצפות כי בעתיד ייעשה בו שימוש נרחב בעימותים א־סימטריים, באירועי טרור ובמהומות

קרבות בכף היד: הנסיגה ממאגר צ'וסין

"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה

חמישה פריטי אמל"ח חדשים לחי"ר האמריקני

הצבא האמריקני עדיין בוחן את צעדיו בהקשר לנשק הכיתתי העתידי. להלן חמש מערכות הנשק שייבחנו בתקופת הזמן הקרובה

הפלישה הרוסית לאוקראינה – כישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית

המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן

דבר העורך

הכוכב והשבט – היסטוריה דיפלומטית של ישראל

הדיפלומטיה היא מרכיב בלתי נפרד ממערך הביטחון הלאומי, אולם הדיפלומטיה הישראלית לא זכתה עד כה למחקר מקיף בכרך אחד. הספר הכוכב והשבט ממלא חֶסֶר זה עם סקירה היסטורית, הסברים מעמיקים ואנקדוטות משעשעות

מאה שנים ללבנון הגדולה: התמורות, נותנת החסות החדשה-ישנה וההשפעות על השכנה מדרום

מאה שנים לאחר כינונה של "לבנון הגדולה", המדינה שירשה אותה מצויה במשבר חמור. נוכח המצב הנוכחי שבו צרפת מבקשת להעמיק את השפעתה בארץ הארזים, על ישראל להמשיך לפעול לחיזוק הקשרים עימה בזירות השונות, ולקדם את החלשת האחיזה הפוליטית של חזבאללה בפרלמנט ובממשל הלבנוניים. בתנועת מלקחיים, צבאית ומדינית, תוכל ישראל להנמיך דרגה נוספת את האיום מצפון

אומץ ופיקוד מלפנים

חידושים טכנולוגיים בצבא בריטניה

250 מומחים, שת"פ עם חיל האוויר והצי ויכולת תקיפה. צבא בריטניה הודיע על הקמת חטיבה שייעודה לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ולוחמה לא קונוונציונלית. ויש גם חדשות מחיל הנחתים הבריטי בנוגע לקסדה שתעזור ללוחמי קומנדו לשדר מידע בזמן אמת.

הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון

במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל