מציג עמוד 59 מתוך 1887 תוצאות
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
שדאות וחיילות הפרט / הרצאות כנס שדה הקרב העתידי / דיון ברישוי מתן כלי ירייה לאזרחים / התזה הציונית האופטימית של חיים גורי / מלידל הארט לקלאוזביץ – לשמיעה מגזין סוף השבוע של מערכות
מאמר חדש בנושא הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / "האומץ להביע דעה עצמאית" – לשמיעה / עצמאות לליטא / חסן אל־בנא רלוונטי מתמיד / 31 שנים לעליית נצראללה לכס מזכ"ל חזבאללה / הרצאתו של אלוף סער צור בכנס שדה הקרב העתידי השני
ערב המלחמה עסק הצבא הרוסי בבניין כוח למלחמה בעצימות גבוהה נגד נאט"ו ולמלחמות מקומיות שבהם יצטרך להתערב באופן צבאי. לשם כך השתנה מבנה כוח האדם של הצבא והוגדל מספר החיילים המקצועיים הנמצאים בכשירות יותר מבעבר. נוסף על כך נוצרו הצק"גים ואוישו בתקנים שחלקם לא מתאימים לפריסה במלחמה. את ההשלכות הצבאיות למדיניות זו אנו רואים באוקראינה
תפיסת הפו"ש בצבא הסובייטי, ולאחריו בצבא הרוסי, שונה מזו הנהוגה בצבא המערבי. הצבא הרוסי רואה חשיבות רבה בפיקוד קשיח, מדעי באופיו ברמה הטקטית, ובצמצום מרחב העצמאות של המפקד ככל שדרג הפיקוד שלו נמוך יותר. בעשרות השנים האחרונות מנסה צה"ל להטמיע תפיסות פיקוד מערביות. בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה"לית עשויה להועיל
ספר זה מבקש לשפוך אור על המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית, באמצעות בחינה היסטורית של תיאורטיקנים צבאיים, תחומי התמחותם והמלחמות שחקרו. הניתוח בספר מחלץ את המתודולוגיה שמאחורי התיאוריה, ומאפשר הבנה טובה יותר של מאפייני המלחמה ומרכיביה. כמו כן הוא חושף הטיות בתיאוריות העבר, ומספק בסיס להערכתן וליצירת גישה מקיפה יותר בעתיד
האם האמרה "חי"ר מנצח קרבות, אך לוגיסטיקה מנצחת מלחמות" רלוונטית למלחמת רוסיה-אוקראינה? אם ראייתו של מזכ"ל נאט"ו נכונה, והמלחמה תוכרע באמצעות הלוגיסטיקה, אזי המדד שיכריע את הכף הוא קצב ההצטיידות האוקראיני באמל"ח ותמיכה לוגיסטית בו, מול קצב התגבור הרוסי לזירה בכוח אדם לוחם
אם מכנסים את כל התובנות העולות מהגותו ומכתביו של בן־גוריון, ניתן להבין כי המבנה הייחודי של צה"ל הוא מלאכת מחשבת, הנגזרת ממחשבה אסטרטגית, ציונית ועמוקה. מאמר זה הוא הפרק הראשון בתפיסת בניין הכוח של צה"ל, שנכתבת בימים אלה ותפורסם בתוך הארגון, ומציג את יסודות בניין הכוח של צה״ל בראי תפיסת הביטחון הלאומי, מהקמתו ועד היום
מאמר חדש מאת אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, אל"ם סמואל בומנדיל וסא"ל לי בילו על המצפן לבניין כוחו של צה"ל בתפיסת הביטחון הלאומי: גישת בן־גוריון והשלכותיה כיום / מאמר חדש מאת ד"ר טל טובי על תפקידו של דדו כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן "כיבושי 1967 – האם הם תוכננו מראש?" לשמיעה / 79 שנים לפלישה לנורמנדי / שיחה שנערכה ב"מערכות" עם אלוף (מיל') מאיר עמית, ראש המוסד במלחמת ששת הימים, במלאת חצי יובל לה, על הדרך אליה בראייה לאחור
אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן. על כן יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, בעבר ובהווה, לטובת אתגרי העתיד. עליית תחום האוסינט המופרט – מהמלחמה באוקראינה ועד "בית וגן" בג'נין – כמקרה בוחן