חלק שלישי- פתיח

בגיליון זה של "מערכות" אנו מביאים בפניכם, הקוראים, את החלק השלישי והאחרון של המאמרים בנושא התכנית הרב-שנתית של צה"ל

בין ייצוב המערכת לערעור הפרט

מנקודת המבט של משרתי הקבע התוכנית הרב־שנתית "גדעון" נתפשת כהצלחה בשל היכולת שלה לספק תוכנית בת מימוש, ובשל העובדה שהוכיחה שהצבא יכול להשתנות. יחד עם זאת קיים פער בין יציבות התוכנית כולה לבין צמצום הביטחון התעסוקתי של המשרתים, שמכרסם באמון המשרתים במערכת

גלגולו של קרב "המכבש החטיבתי"

יוזמות המפקדים בשטח במהלך מלחמת ששת הימים הן אלה שהכתיבו על־פי־רוב את קצב הקרב. לעיתים גבו היוזמות האלה מחיר כבד מכוחותינו, כפי שקרה לפני קרב "המכבש החטיבתי" בביר גפגפה

תר"ש "גדעון": לרכוב על הגל - אתגרי המו"פ הביטחוני בשנות תר"ש "גדעון"

אימוץ משמעותי של טכנולוגיות אזרחיות, ובחינת ההשפעה של התהליכים האלה על שדה הקרב, המתבצעים במסגרת תר"ש "גדעון", הם מהמפתחות העיקריים של צה"ל ליצירת היתרונות היחסיים שלו על אויביו

היילחמו שניים יחדיו בלתי אם נועדו - איחוד פו"ם אלון ופו"ם אפק

האם ההכשרה לשדרת הפיקוד הבכיר בצה"ל מקדמת את תפישת השילוביות ואפקטיביות הלחימה שאליה מכוונת אסטרטגיית צה"ל ?

מערכות נשק משוטטות במרחב הטקטי

ההגנה לקראת הבאות

קרבות חזבאללה בהרי קלמון

הפעם הראשונה שבה חזבאללה היה הכוח העיקרי בלחימה, בשעה שהצבא הסורי נלחם תחתיו וסייע לו היה בהרי קלמון. בקרב זה עשה חזבאללה שימוש בכל הסד"כ שעמד לרשותו, ונאלץ הארגון להילחם מראשית הלחימה ועד סיומה ללא הפוגה וכמעט ללא מחליפים לנפגעים. מה אפשר ללמוד מכך?

חילוץ, הצלה וטכנולוגיה בדרג המסתער

באמצעות רה־ארגון של המבנה המבצעי, על בסיס הטכנולוגיה והפלטפורמה המבצעית הקיימת, ניתן יהיה לתת מענה לאתגרים מורכבים, לקבל תמונה מדויקת יותר של שדה הקרב בזמן אמת ולהציל חיים

האומץ לתמרן

בחינת חמשת העקרונות שישפרו את התמרון הקרקעי של צה"ל, ויעצימו את הישגיו במלחמה הבאה בעזה ובלבנון