שיתוף פעולה צבאי- אזרחי ברפואת העורף
בין צה"ל למשרד הבריאות קיים שיתוף פעולה הדוק במספר רב של מישורים כדי להגביר את מוכנות העורף למצבי חירום. שיתוף הפעולה הזה חיוני למתן מענה מיטבי לאירועי החירום השונים במלחמה ובעיתות שגרה
מציג עמוד 58 מתוך 3759 תוצאות
בין צה"ל למשרד הבריאות קיים שיתוף פעולה הדוק במספר רב של מישורים כדי להגביר את מוכנות העורף למצבי חירום. שיתוף הפעולה הזה חיוני למתן מענה מיטבי לאירועי החירום השונים במלחמה ובעיתות שגרה
עתודאים בוגרי הנדסה מביעים לעיתים אכזבה מכך שבצבא הם עוסקים באפיון מוצרים בעבור צה"ל ולא בפיתוחם. לאכזבה שלהם אין מקום: במסגרת עבודתם הם באים במגע עם בכירי התעשייה האזרחית וצוברים ניסיון עשיר ורב ערך
שינויים מבניים בארגון, שבאים לידי ביטוי בשינוי עץ המבנה שלו, הם אומנם חיוניים במקרים רבים, אולם עלולים לגרום לאי־יציבות ממושכת. לכן ראוי לעיתים לשקול הנהגת שינויים ”רכים” יותר כמו שינויי תהליכים ונהלים
בצה”ל פועל בית ספר לתקשורת שמכשיר אנשי מקצוע לדובר צה”ל ובמקביל מלמד את מפקדי צה”ל כיצד להתנהל נכון מול התקשורת. חשיבותו של בית הספר נובעת מהמקום המרכזי שיש כיום לתקשורת בשדה הקרב
בני האמיש בארה"ב – כמו החרדים בישראל – מסרבים להתגייס לצבא מטעמי דת. אולם גם בשנים שבהן היה בתוקף שירות חובה בארה"ב, ידעו בדרך כלל שני הצדדים – השלטונות ובני האמיש – להגיע לפשרות שהם יכלו לחיות איתן
אילו הצליחה תוכניתם של הבריטים לכבוש את מצרי הדרדנלים ולאחר מכן את קונסטנטינופול באמצעות נחיתה בחצי האי גליפולי, הם היו משיגים הכרעה מהירה במלחמת העולם הראשונה
קצב הפיתוח של כלי שיט בלתי מאוישים הוא איטי בהשוואה לקצב הפיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים. אחת הסיבות לכך היא שהכלים הימיים הבלתי מאוישים אינם תחליף לכלים המאוישים, אלא חלק משלים בלבד שנזקק להגדרת צורך ולהתאמת התפיסה המבצעית
מול טיעונים השבים ועולים בדבר הקושי של צה"ל ושל החברה הישראלית לשלב נשים בתפקידי לחימה ראוי להציג תפיסה הרואה בכך מהלך נכון מהבחינה הערכית, אפשרי מהבחינה המעשית ואף יעיל מהבחינה הארגונית
בהיסטוריה - הסתערויות מוצלחות של חיל הפרשים תנאים ייחודיים בזירת המזרח התיכון איפשרו - בפעם האחרונה
בשני העשורים שלאחר קום המדינה הוטלו על צה"ל משימות לאומיות וחברתיות לצד אלה הביטחוניות. כיום צה"ל הוא קטר ההיי־טק של ישראל, ולפתחו מונחת משימה כבירה: שילוב החרדים בחברה הישראלית