מציג עמוד 57 מתוך 605 תוצאות
לאחר הדיווח אתמול, בעת ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות, על יירוט של טיל בליסטי ששוגר על־ידי החות'ים, ניתן להניח כי תקיפה חות'ית נגד יעדים ישראליים או נגד ישראל עצמה, היא לא שאלה של האם אלא של מתי וכיצד. טוב נעשה אם נפעל כבר בשלב הזה לצמצום והחלשת האיום מתימן
שאלון תפיסת מצב מעניק למפקד זווית התבוננות שונה ומדויקת על האתגרים המנטליים של חייליו, ועל המקומות שבהם נכון לתחזק את כושרם הנפשי. שימוש בכלי שמודד רמת לחץ ומסוגלות, יסייע למפקדים להפסיק לפעול על־פי תחושות בטן ולהתערב ולהשפיע במקום שהחיילים זקוקים לכך
לאחרונה מתרבות התקיפות של הח'ותים על ערב הסעודית ועל איחוד האמירויות. יש להטות אוזן למתרחש בזירה, מכיוון שאין המדובר במבט מרוחק עם מאפיינים אקדמיים אלא במציאות ההולכת ומתפתחת כחלק מאקלים ומכלול בין־לאומי שאיננו צפוי להיעלם. כולל השפעות על הסכם הגרעין בווינה
אילו נשאלו הגנרלים של פוטין בנוגע לעיתוי היציאה למלחמה בפברואר, בהקשרי מזג האוויר בלבד, צדקו אלה שהציעו לצאת אליה. מצד אחר, טמפרטורות חמות יותר מהממוצע העונתי הביאו את האדמה הקפואה להפשיר מהר מהרגיל. הכנה נאותה לשדה הקרב, עם דגש על העונה הרלוונטית ללחימה, תאפשר להשיג את המטרות וההישגים הנדרשים ללא תלות בחסדי שמיים
מאמר זה, שנכתב ב-1950 ,ובו מביע הכותב את הערכותיו בבעיות מבנה הגדוד ויחידות המשנה שבו, נועד להצביע על התפתחויות שחלו בצבאות לאחר מלחמת העולם השנייה ולהביע את דעותיו של המחבר לגבי פתרונות אפשריים
כיצד יוצרים תפיסת הפעלה שמתבססת על פלטפורמות ויכולות שקיימות רק על הנייר? בשעה שהנסיבות המבצעיות והאויב משתנים, תהליכי פיתוח ורכש נשארים קבועים ואינם ניתנים לשינוי אלא אם מבטלים פרויקטים שלמים. מכאן שהתפיסה והתורה נדרשות להתאים את עצמן לפלטפורמה ולא להיפך. סיפורן של פלטפורמת האג'קס וחטיבת התקיפה בצבא בריטניה
רבים הכותבים ששוללים את נושא הכניסה הקרקעית, כל אחד וסיבותיו. ואולם רק קרב מגע, התחככות בתוך שטח הלחימה, רק בו קיים סממן ההכרעה
ההגבלה של יחידות הסיור (בראייה תקנונית והכשרתית) לאיסוף פסיבי בלבד פוגעת ביכולת של המפקד והכוח לבנות ולשמר תמונת מצב אויב עדכנית, גם כאשר מדובר באויב ממוכן, קל וחומר מול אויב שאינו חושף עצמו ללא גירוי משמעותי. יש צורך דחוף לתקן את העיוות, באמצעות איגוד היחידות החטיבתיות העוסקות באיתור אויב, והתאמתן לקצבי התמרון הנדרשים מחטיבות השריון
חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה
מהגיחה ההתקפית הראשונה בתולדות התעופה העברית עבור דרך רעיונות לפיתוח כוח אווירי למטרות ביטחוניות וכלה בטייסות בתל־אביב, בנגב ובגליל. סיפורו של שירות האוויר של ההגנה שהפך לימים לחיל האוויר של צה"ל