מציג עמוד 57 מתוך 946 תוצאות
"אני חושב שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. אנחנו מתמרנים בשטח קשה, שבו כמעט כל 10 מטרים אתה נכנס לתא שטח חדש וזאת נוסף למאמץ האבטחה המתמיד, 360 מעלות, לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע או מעליה. ההישגים של חמאס בתחום הזה מוגבלים מאוד". אלוף (מיל') יאיר גולן ל"קול המערכות" על התמרון הקרקעי בעידן המודרני, ועל מה שמאפיין בכך את הפעילות של צה"ל בעזה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר על הכרעה, ניצחון, תמרון ושחיקה / פודקסט על פעילות חיל הלוגיסטיקה במלחמה / מאמר על הנגדים הלוחמים / פודקסט על הלמידה המבצעית של חטיבת הנח"ל / מדוע לא מצליח צה"ל ליישם כראוי את לקחי מלחמותיו? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
את הנשק הלא קונוונציונלי שייצר ואגר התכוון צדאם חוסיין שהוא לא רק לצורכי הרתעה, אלא גם כדי לעצב מחדש את מפת המזרח התיכון. מהתבטאויותיו על מלחמת המפרץ ומההוראות המפורשות שנתן למפקדי הטילים שלו במהלך המלחמה עם תמונה של מנהיג חסר מעצורים, שמוכן היה לעשות שימוש בארסנל הכימי והביולוגי שברשותו גם במחיר החרבתה של ארצו. אם יתאפשר לו להפוך למעצמה גרעינית, הוא יכניס את המזרח התיכון לעידן של חוסר יציבות כרוני - מצב העלול להידרדר במהירות ולצאת מכלל שליטה
הנשק המדויק, שבאמצעותו ניתן לתקוף מטרות איכות בכל העומק המערכתי, מחייב תורה צבאית חדשה, שתאפשר לנצלו במורה המיטבית, בהעדר תורה כזאת הוא יאבד את ערכו- ממש כפי שהטנקים היו חסרי ערך אצל הצרפתים והבריטים בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, משום שלא גובשה עבורם תורת הפעלה מיוחדת, אלא הם פוזרו כאמצעי עזר בין יחידות החי"ר
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
הרעיון של הפעלת מטוסים תוקפים לא מאוישים תופס תאוצה, ותוכניות הפיתוח- בעיקר בארה"ב- נכנסות לשלבים מתקדמים של ניסויים ושל הדגמת יכולת. בשלב זה עוד לא מוותרים על טייסי הקרב, והכוונה היא שהמטוסים הבלתי מאוישים יבצעו משימות לצד המטוסים המאוישים
במזרח התיכון של העתיד הנראה לעין לא תהיה התקדמות קווית בטוחה לעבר שלום כולל ויציב, אך עם זאת גם לא יהיה זה המזרח התיכון הישן, שבו קיומנו היה מושתת בעיקר על החרבה. כלומר, צפוי מצב הרבה יותר עמום ומסובך, ומכאן ההכרח באסטרטגיה רבתי ישראלית, שגם היא מורכבת, גמישה ומתמודדת בהצלחה עם פרדוקסים
מפקדים רבים בצבא טוענים שמשחקים מסוכנים בנשק מצביעים על בעיה פסיכולוגית של החיילים המשתתפים בהם. אולם המחקרים מלמדים שמדובר בתופעה שמתרחשת בדרך כלל בהקשר חברתי ובמצבים מוגדרים. ההתמודדות עם נגע זה צריכה איפוא להיות כוללת - גם במישור האישי, אך בעיקר במישורים שבהם יש למפקדים שליטה טובה הרבה יותר : המישור החברתי ומישור המשימה
אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם
פיתוחים טכנולוגיים -חלקם כבר בנמצא וחלקם בשלבים שונים של מחקר ופיתוח - ישללו מארגוני הטרור והגרילה את הנכס החשוב ביותר שלהם : החתימה הנמוכה