מציג עמוד 57 מתוך 938 תוצאות
"אני חושב שהתמרון של צה"ל כרגע מבוצע היטב. אנחנו מתמרנים בשטח קשה, שבו כמעט כל 10 מטרים אתה נכנס לתא שטח חדש וזאת נוסף למאמץ האבטחה המתמיד, 360 מעלות, לכל מה שיכול לצוץ מתחת לקרקע או מעליה. ההישגים של חמאס בתחום הזה מוגבלים מאוד". אלוף (מיל') יאיר גולן ל"קול המערכות" על התמרון הקרקעי בעידן המודרני, ועל מה שמאפיין בכך את הפעילות של צה"ל בעזה
"חיל ההנדסה הקרבית מאפשר את התמרון, שכן הוא מסייע להתגבר על מכשולים, תורם להגברת השרידות של הכוחות באמצעות ביצורים ומערכות מיגון שונות ופוגע בתשתיות האויב אותן הוא הורס״. סא״ל (מיל') יונתן גולדפוס, מפקד צוות הלימ"ה במקהנ״ר, מספר ל"קול המערכות" על פעילות החיל במהלך המלחמה, שמתאפיינת גם במתאר התת קרקעי של האויב
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלחימה המבצעית של חיל האוויר במלחמה / מאמר על מתנה משמיים, הספקה בהיטס ותימנים / ראש אג"ת לשעבר בפודקסט על מה המלחמה הזאת בכלל / הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי / ההסתמכות על מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כפתרון שעלול לנוון את החשיבה ההתקפית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלמידה המבצעית של חיל הים במלחמה / מאמר על השאלה: האם הצבא יכול להכריע טרור? / מערכות עומק על קרב אורטונה – למידה תוך כדי לחימה, לש"ב ולקחים בני 80 שרלוונטיים גם היום / איך מנהלים מלחמה מול גנרל חורף / מאמר תגובה למאמר על כיפת ברזל כקו מאז'ינו החדש / האם הגליל מוגן? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
אנו חיים בתקופה שבה החשש מפני אבדות הוא השיקול העליון המכתיב את אופן הפעלת הכוחות. הדבר בלט במלחמת המפרץ ועוד יותר מכך במלחמת קוסובו. למרות זאת משקיעים הצבאות מעט מאוד משאבים במחקר ובפיתוח של אמצעי מיגון מתקדמים לחייליהם
כל זרוע בצבא ארה"ב משמרת בקנאות את עצמאותה ומעכבת בנייה של כוח רב-זרועי אמיתי. העובדה שהכוחות האמריקניים השיגו ניצחונות מוחצים במלחמת המפרץ ובמלחמת קוסובו מפריעה להם להבחין בליקויים הבסיסיים שחשפו מלחמות אלה באופן הפעלתם
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
במלחמת המפרץ שיגרו האמריקנים חימוש מונח יקר מאוד לעבר מטרות זולות בהרבה. סוגיה כלכלית זו נבחנת - לצד סוגיות רבות נוספות הנוגעות להפעלת הכוח האווירי במלחמה- בספר החדש "סופה בשמי עיראק" (המחברים: תומס קיני ואליוט כהן, הוצאת "מערכות" 2000)
בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק