פרק י"ד: מלהק לטייסת

מנהיגות אווירית

אליהם נשואות העיניים - על מפקדי חטיבות בשדי הקרב

בין שתי המלחמות (1973-1967)

פיקוד מלפנים ופיקוד מוכוון משימה במלחמת לבנון

ישנה סתירה מובנית בין שתי המשימות של מפקד כוח צבאי: פיקוד ושליטה. מי שמפקד לא תמיד יכול לשלוט, ומי ששולט, לא תמיד יכול לפקד. מפקד גדוד שלחם במלחמת לבנון השנייה מסכם את תובנותיו ואת מסקנותיו מהמלחמה

כוחות מיוחדים בסדר כוחות חטיבתי - רג'ימנט הריינג'רס 75

אחת השאלות שבה מתחבט צה"ל היא אם להקים יחידות חי"ר שיתמחו במשימות ספציפיות (לוחמה זעירה, לוחמה בעצימות גבוהה, לחימה בשטחים, לחימה בלבנון) או לאמן יחידות שיוכלו לבצע כל משימה שתוטל עליהן. הדוגמה של רג'ימנט הריינג'רס 75 מלמדת שהאמריקנים העדיפו ללכת בדרך של יחידה לכל משימה

מקומו של המודיעין במשולש קלאוזביץ

צרכים מבצעיים בשטח הביאו לשיתוף פעולה פורה בין השב"כ לצה"ל ברמה הטקטית. אך הגיע הזמן למסד את היחסים האלה גם ברמות הגבוהות יותר

התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה

הממסדים הצבאיים התייחסו במהלך מלחמת העולם השנייה בחדשנות רבה לכוחות המיוחדים ולכן נטו להפעיל אותם בצורה לא נכונה : בחזית לצד כוחות קונוונציונליים. אולם במקרים שבהם הופעלו הכוחות המיוחדים כראוי -נגד מטרות איכות בעומק שטחו של האויב - היו להם הישגים גדולים

קרב גבורה או קרב מוצלח?

בביקורתו על ספרו של אלישיב שמשי " איפה אני נמצא לעזאזל?" ("החוקר התברבר בשטח" , מערכות 406) עוסק אל"ם משה גבעתי בהשוואה בין זוטות מחקריות לשם הוכחת טענותיו. בכך שהוא מחטיא את הסוגיה העיקרית האמורה להטריד חוקר מקצועי: מדוע באמת קרה מה שקרה? אל"ם גבעתי מתעקש להתעלם מהכישלונות הרבים בניהול המערכה על החרמון ומסתפק בכך שהוא מכנה אותו "קרב גבורה" - וכך יוצא שהוא זה החוטא למחקר ההיסטורי ולא שמשי

פרק ו': דילמות בעבודת קצין המטה הבכיר