מציג עמוד 57 מתוך 5370 תוצאות
חוק השיפוט הצבאי שנחקק ב־1955 אימץ את הגישה לפיה מערכת המשפט הצבאית פועלת במנותק מהמערכת הכללית, ובנושאים מסוימים הוענקו למפקדים סמכויות שאפשרו להם להשפיע על ההליכים. בחלוף עשרות שנים מפעילות ועדת שמגר, ומקבלת תיקון 17 לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לומר שהעקרונות שלאורם פעלה הוועדה היו חיוניים ותרמו להבטחת עצמאות מערכת המשפט הצבאית
מספר מדינות באזור ובמערב רואות בטורקיה מדינה המערערת על היציבות הבין־לאומית ואף מהווה איום, בין היתר נוכח מעורבותה בעימותים צבאיים וסכסוכי גבול, וכן בשל התנהלותו של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן. מחקר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ובמימושה בפועל בחמש השנים האחרונות, מנקודת המבט הטורקית. במוקד המחקר עומדת מדיניות החוץ הטורקית, וכמקרה בוחן נבחנת פעילותה של טורקיה במזרח הים התיכון. מטרתנו לשפוך אור על המניעים והבלמים של טורקיה, בבואה ליישם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה, ולברר כיצד משפיעה מדיניותה והתנהלותה על האזור. המחקר כולל שלושה פרקים: בפרק הראשון נסקור את תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה: השינויים והתמורות שחלו בתפיסה לצד היסודות שנשתמרו, והנסיבות ההיסטוריות והגיאו־פוליטיות שהביאו להתפתחויות אלה. הפרק ידון בהשפעת אישיותו, תפיסותיו וסגנונו של ארדואן - שליטה של טורקיה מזה כמעט שני עשורים, על התפיסה והמדיניות הטורקיות. בפרק השני נפרט את יישומה בפועל של תפיסת הביטחון הלאומי, תוך מתן דגש על מדיניות החוץ הטורקית וליחסיה עם כמה מדינות, בדגש על מדינות המערב, רוסיה ואיראן. פרק זה יציג את המרחב הגיאואסטרטגי של טורקיה, דרך עיניה, ויפרוס את המניעים ואת הבלמים המשפיעים על התנהלות טורקיה בזירת החוץ, תוך מתן דגש להיבטים פנימיים וכלכליים. בפרק השלישי נתמקד בפעילות הטורקית במזרח הים התיכון, ונדגים כיצד תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ומדיניות החוץ שלה באות לידי ביטוי בפועל במרחב זה. הפרק יסקור את האסטרטגיה הימית של טורקיה, את יישומה באמצעים צבאיים ומדיניים ואת התגובות לכך, בפרט מצד השחקניות באזור. בשל חוסר נגישות למקורות ראשוניים, התבססה עבודת החקר על ראיונות עם חוקרים ושגרירים זרים וישראלים, כמו גם על מקורות טורקיים, בהם ממשלתיים רשמיים, ועל ניתוח תקשורת טורקית ומערבית. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
ריאיון עם קרפ"ר היוצא, תא"ל טריף בדר; על הפיתוח המואץ של התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה; ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה; ועוד
בגיליון: מבצע אטלס ו"ברק השמיים" / מערכות עומק: קרב אורטונה / הסיפור המוזר של האג'קס וחטיבת התקיפה בצבא היבשה הבריטי / קרבות בכף היד - קרב ורדן / שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית, ומדוע אנו חייבים לשנות אותם / יחידת "רפאים" לאן?
בגיליון: מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל / לא מלחמה היברידית מצומצמת אלא מצב מלחמה קונספטואלי / סקירה: מערך הפיתוח והייצור של כלי שייט בלתי מאוישים לשימוש צבאי בסין / 'אם יקרה פעם נוספת': מאורעות מבצע 'שומר החומות' כמקרה של לחימה היברידית/ תובנות מפקד המבצע - עשרים שנים למבצע "תיבת נוח" / מערכות עומק: הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של הדמוקרטיה בטרור / גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"
בגיליון: תור הזהב הביטחוני ותהליך שקיעתו / אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, אל"ם נירי ינאי, רס"ן יונתן נבו / הפלישה הרוסית לאוקראינה – כישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית / סא"ל מ', סא"ל אורן חזן/התפקוד השישי: הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה / סא"ל (מיל') אורן האס / מי שלא מעז/סרן (מיל') גל פרל / השפעת התאוריה הצבאית הרוסית על בניין הכוח/ד"ר אייל ברלוביץ'
כבר למעלה משנתיים שמתנהלת מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. איש לא חזה את עוצמתה של המלחמה ובעיקר את משכה, והדי המלחמה גלשו מרחובות קייב, בחמוט ודונבאס, ואף למזרח התיכון. לקראת הפסח ריכזנו לכם את המאמרים שנכתבו עד כה במערכות בנושא במלחמה ולקחיה
בגלל אופייה של המלחמה, כהתנגשות אפוקליפטית של מסות אש ותמרון משוריין, הרי במלחמת יום הכיפורים היו הכוחות למבצעים מיוחדים, של כלל הצבאות, גורם מסייע אשר אפשר את הפנייתם של כוחות סדירים לעסוק בלחימה אינטנסיבית
בעיצומו של משבר הקורונה מפרסמת "בין המערכות", הפלטפורמה הדיגיטלית של "מערכות", מאמרים מקוונים של מומחים בנושא התפשטות המגפה והשלכותיה. לפניכם לקט נבחר ממאמרים אלה, המתפרסמים בשיתוף מפקדת פיקוד העורף
המהפכה הטכנולוגית מתאפיינת בממשקים מתרחבים והולכים בין התווך הצבאי־ביטחוני ובין האזרחי. עם החשיפה לעולם הרחפנים, קיימת עליית מדרגה ביכולת האזרחית להתערב ולשבש פעילות ביטחונית שוטפת ובכלל. במקום לבזבז זמן על "תקופת הסתגלות" לאיום ולהבנת משמעותו - יש להכיר בו על־פי הפוטנציאל הגלום בו ולא על־פי הביצוע בשטח עד כה