מציג עמוד 56 מתוך 3923 תוצאות
צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם
אם מכנסים את כל התובנות העולות מהגותו ומכתביו של בן־גוריון, ניתן להבין כי המבנה הייחודי של צה"ל הוא מלאכת מחשבת, הנגזרת ממחשבה אסטרטגית, ציונית ועמוקה. מאמר זה הוא הפרק הראשון בתפיסת בניין הכוח של צה"ל, שנכתבת בימים אלה ותפורסם בתוך הארגון, ומציג את יסודות בניין הכוח של צה״ל בראי תפיסת הביטחון הלאומי, מהקמתו ועד היום
אחד ממאפייניו הייחודיים של המקצוע הצבאי הוא שלרוב בעל המלאכה אינו עוסק בו רוב הזמן. על כן יש חשיבות גדולה ללימוד המתרחש במלחמות, בעבר ובהווה, לטובת אתגרי העתיד. עליית תחום האוסינט המופרט – מהמלחמה באוקראינה ועד "בית וגן" בג'נין – כמקרה בוחן
הפעילות המבצעית ב"בית וגן" בג'נין היא התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואולי אף בקרב המערכת הצבאית). עם זאת, שינוי זה עדיין אינו מספיק להשיג הרתעה ולפגוע מהותית בארגוני הטרור ביהודה ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל
המאמר בוחן האם התקשורת ממשיכה כיום להתגייס בכל פעם שנערכת פעולה צבאית ולהשהות את הביקורת עליה, או שמאז מלחמת לבנון השנייה חל שינוי משמעותי באופן הסיקור
החולשה בה נתונה הנהגת תנועת "האחים המוסלמים" למעלה מעשור אינה מונעת ממנה לצייר תמונת ניצחון של המחנה האסלאמיסטי על אויביו, בין היתר באמצעות שימוש במערכת אלטופאן אלאקצא. ועדיין נראה כי הפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית איננה מצליחה לשקם את מעמדה, בעיקר בשל הפילוג הפנימי בין שלוש הנהגות מרכזיות: חזית לונדון, חזית איסטנבול וזרם השינוי
מאמר חדש על הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה, והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית על רקע 7 באוקטובר / על מלחמות ממושכות, חוק הגיוס וספר חדש בפודקסט "מערכות" / הפרק השמיני בספר המודיעין ושבעה באוקטובר: חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן / מאמר חדש שנוגע בסוגיית הלחימה המוסרית לאחר 7 באוקטובר / האם התקשורת ממשיכה להתגייס בכל פעם שנערכת פעולה צבאית? / מאמר תגובה למאמר "עד מתי? משכי מלחמות, אופטימיות קוסמית ואיוולת בתכנון אסטרטגי"
מאמר חדש על מבצע "סינדור", עליונות אווירית ולוחמה תודעתית / הפרק התשיעי בספר המודיעין ושבעה באוקטובר – מודיעין, התרעה ו"חרבות ברזל" / המוצב הישראלי ותחרות לתכנונו מחדש, יחידת המסתערבים "שמשון" ורגע לפני גיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי" – בפודקסט החדש של "מערכות" / PKK מתפרקת מנשקה – על ארבעת גלי הטרור בעת החדשה וההבדל העקרוני בין תנועות טרור דתיות ושאינן דתיות / 30 שנים למותו של מוטה גור