הכל היה חפוז כל כך

דב הצפון – עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה

זה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים

דב הצפון: עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה

מזה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה

מערכות עומק - מבצע צלבן

מבצע "צלבן" שנערך בחודשים נובמבר–דצמבר 1941 היה תת־מערכה אחת שנמשכה כחודש, בתוך מערכה גדולה הרבה יותר שנמשכה כמעט שלוש שנים. הוא התנהל במרחב מדברי פתוח, כמעט נטול מגבלות תנועה, שטחים בנויים או אוכלוסייה אזרחית, ועל כן הכוחות היריבים יכולים היו לתמרן בחופשיות ולמצות עד תום את כל סגולות הטכנולוגיה שבידיהם. מערכות עומק מאת סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט שנוגע באתגרים בלחימת קרב משולב, משימות במרחב לחימה מדברי, תחזוקה טקטית ללא חזיתות ברורות, סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד. איך לקרוא את תיאור המערכה? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.

עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתיות שוב רלוונטי

המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות

כיבוש הבופור

כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה

מלחמת רוסיה אוקראינה לקחים לישראל

המלחמה באוקראינה תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים לישראל. לפי פרסומים זרים גם באיראן ובחזבאללה עוסקים בלמידה מלקחי המלחמה. היו שהתבטאו לפני המלחמה כי גורלה של אוקראינה יוכרע ביממות מספר. היו להם סיבות לא רעות: הצבא הרוסי ניהל בעשור האחרון כמה מבצעי בזק שקולים ויעילים, תוך מיצוי מדויק של יכולותיו ומגבלותיו. כך עשו בגיאורגיה (2008), בחצי האי קרים (2014) ובסוריה (2015–2020). גם לרוסים היו סיבות לא רעות לחשוב כך, מכיוון שהעריכו שלא תהיה התנגדות ניכרת. המודיעין האמריקני, שדייק בהתרעתו למבצע, כשל בהבנתו את מהלך הקרבות הצפוי. ההצעה האמריקנית, שלא הוכחשה, לחלץ את הנשיא ולודימיר זלנסקי, הייתה ביטוי מבצעי להערכת יחסי הכוחות. רק מעטים העריכו שמהלך הקרבות ישבש באופן בוטה כל כך את תוכנית המתקפה הרוסית.

תנופה ותורפה – קריאות חברתיות בדוקטרינה הצבאית של ישראל

כשנה ושבעה חודשים מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", כתגובה לטבח 7 באוקטובר, הקריאה בספר הנסקר היא קריאה מטלטלת. וזאת, כפועל יוצא לבחירה המדויקת של עורכיו לעסוק בארבעה ממרכיבי הדוקטרינה הצבאית – שלהם נגזרות חברתיות בוערות גם במלחמה הנוכחית: דפוסי ההכרעה והניצחון – אפרופו הבטחת ראש הממשלה ל"ניצחון מוחלט"; טבעם של אמצעי הלחימה והשפעותיהם על המוסר הצבאי ועל הלגיטימציה הצבאית הפנימית והבין־לאומית בעידן המלחמות החדשות – אפרופו תביעת דרום־אפריקה את ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג; מארג היחסים הגלוי והמשתמע בין הדרג המדיני והצבאי – אפרופו היחסים העכורים בין דרגים אלה הָָחֵֵל בתחילת המלחמה וכלה בדיונים המתנהלים בין הדרגים בקבינט המדיני־ביטחוני; מודל הצבא ועקרונות הגיוס והשירות – אגב ההחלטה על הארכת שירות הסדיר והמילואים והמאבק על גיוס חרדים תוך כדי המלחמה

נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל: זהות מוגבלות ושימוש במקורות תמיכה

צה"ל הוא אחד מסמליה המובהקים של ישראל, והשיח סביב חובת השירות ומעמדו בציבוריות הישראלית משמעותי במהלך שנות קיומה של המדינה, ובייחוד בימים אלה. אוכלוסיית נכי צה"ל היא קבוצה מובדלת, המקבלת בדרך כלל שירותי שיקום ותמיכה נפרדים ממשרד הביטחון. המחקר הנוכחי מביא את קולם וחוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במסגרות שונות של השכלה גבוהה בישראל. המחקר בחן את חוויותיהם, תוך התייחסות לאופן שבו הם תופסים את זהותם האישית ואת זהותם כאנשים עם מוגבלות, ואת אופני השימוש במקורות התמיכה שעמדו לרשותם במהלך תקופת לימודיהם במוסדות אקדמיים שונים. בתקופה שבה נערך המחקר היו כ־57 אלף זכאים נכי צה"ל המקבלים שירותים והטבות ממשרד הביטחון, אגף השיקום. לפי נתוני משרד הביטחון, כ־500 נכי צה"ל נרשמו מדי שנה ללימודים גבוהים במהלך השנים בהם התבצע מחקר זה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהן חוויותיהם של סטודנטים נכי צה"ל במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?

כיבוש שטח במלחמה והחזקתו – הישג מדיני־אסטרטגי וא־סימטריה צבאית לטובת ישראל

כיבוש שטח והחזקתו שהיו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסה של צה"ל בכל רמות המלחמה, הפכו במהלך שנות הלחימה בטרור ובגרילה בעזה ובלבנון, ולאחר מכן בעימותים מבוססי האש מנגד, לעניין שנתפס כמעט בלתי רלוונטי. הטענה היא כי התעלמות משטח שנכבש כהישג בפני עצמו, היא שגיאה גדולה, משלוש סיבות: הראשונה: איבוד שטח הוא אובדן כואב לאויבנו, ולכן כיבוש שטח אויב והחזקתו (תוך פינוי אוכלוסייה לצרכי הגנתה), יחשבו מבחינתו להפסד; ברמה המדינית, החזקת שטח היא קלף מיקוח במשא ומתן מדיני; השנייה: מדובר ביתרון א־סימטרי מובהק לטובת צה"ל - רק הוא יכול לכבוש שטח, לטהרו מאויב ולהגן עליו נגד התקפות נגד; השלישית: לאחר תקופה ארוכה של "מלחמות ברירה" בהן היינו הצד החזק, יש להכיר כי חזרנו לעידן של "מלחמות אין ברירה", בהן כיבוש שטח והחזקתו הוא מרכיב שיש לו לגיטימציה פנימית וחיצונית. מוצע להחיל תובנה זו על מלחמה עתידית בלבנון