גנרלים ממאדים, מדינאים מנוגה
עימותים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי הם תופעה נפוצה בעולם בכלל ובישראל בפרט - תופעה אשר מחבלת שוב ושוב בתפקוד של שניהם. המאמר מציע הסבר אפשרי לתופעה וממליץ לצבא ליטול יוזמה כדי לשפר את השיח בין הדרגים
מציג עמוד 56 מתוך 1507 תוצאות
עימותים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי הם תופעה נפוצה בעולם בכלל ובישראל בפרט - תופעה אשר מחבלת שוב ושוב בתפקוד של שניהם. המאמר מציע הסבר אפשרי לתופעה וממליץ לצבא ליטול יוזמה כדי לשפר את השיח בין הדרגים
מעט מאוד ניסיון נצבר בעולם ובישראל בתחום ההגנה מפני טילים ורקטות. מהסיבה הזאת ניצב בפני המפקדים בתחום הזה אתגר קשה במיוחד: לפתח תורות לחימה יש מאין ולאמן לאורן את הלוחמים
צה"ל הפעיל למשך זמן קצר ל ֹמות להעברת אספקה לכוחות בגבול הצפון, אך עד מהרה ויתר על שירותן והחליט להסתפק בסבל החי"ר הממוכן. לעומת זאת בכל הצבאות החשובים בעולם ממשיכים להיעזר בבהמות משא בשל יתרונותיהן הגדולים בשטחים הרריים
בעולם העסקים, שם עוסקים בענייני כספים, אוסר החוק להשתמש בשפה שאינה בהירה ותמציתית. ואילו בצה"ל, שם עוסקים בדיני נפשות, פורחת לה שפת ג'יבריש, שלרוב מחפה על רדידות המחשבה ועל בורות
אם מסכמים את ההשפעה של נסיגת צה"ל מדרום לבנון על כל מרכיבי החיים של התושבים ביישובי קו העימות, עולה המסקנה שהתועלת שהופקה מהמהלך - עד לפרוץ מלחמת לבנון השנייה - הייתה גדולה מהנזק שנגרם. מרכיב מרכזי במסקנה הזאת הוא החיסכון שהושג בחיי אדם
רוסיה שואפת לחזור ולתפוס את המעמד שהיה לברית המועצות כספקית נשק מובילה למזרח התיכון. בינתיים לא עולה הדבר בידה בגלל שורה ארוכה של סיבות - החל משקיעת מעמדה כמעצמה עולמית ודרישתה לתשלום מיידי עבור משלוחי הנשק הנוכחיים ועבור חובות מן העבר וכלה בתחרות החריפה מצד מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כגון בלרוסיה ואוקראינה
האתגר: לנושא "הכשירות" ממדים רבים (פיזיים, התנסותיים, תודעתיים־פסיכולוגיים־רוחניים ועוד), אך הוא קשה להגדרה ולמדידה. במערך המילואים הצה"לי, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה, ועדת וינוגרד וחוק המילואים – לנושא זה חשיבות גדולה במיוחד. מסקרים והערכות בנוגע למערך עולה תמונה ולפיה אין אחידות בתחושת המסוגלות במילואים, וקשה להעריך עד כמה היא מבטאת נכוחה את מה שצפוי לקרות מבחינת המוכנות לביצוע המשימה בעת קריאה.
הנטייה הטבעית של מפקדים ושל מנהלים היא להתמקד בחולשות של הכפופים להם כדי לשפרן. הגישה הזאת - כך עולה מתיאוריית ההעצמה באמצעות חוזקות - עושה עוול הן לאדם (שנאלץ להתרכז בתחומים שבהם אין הוא מצטיין) הן לארגון (שעובדיו אינם מפיקים מעצמם את המיטב). הגישה החלופית גורסת שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין, ושאליהם יש לנתב אותו
לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .