ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה
העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו
מציג עמוד 56 מתוך 703 תוצאות
העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו
המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.
השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע
המגזין השבועי של "מערכות": פודקסט בנושא החשיבות לחשוב אסלאמית, ומה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר / התמרון הרב־זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של ישראל / הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ / ההיבטים הרפואיים שאפשר ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה על המלחמה בעזה ובצפון / פרידה מראש המוסד לשעבר צבי זמיר
בד בבד עם ההכרה בחיוניותם ובתרומתם של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים בתחומי המאבק למען זכויות האדם גוברת הביקורת על שיטות הפעולה שלהם ועל תוצאותיהן. הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור
בעקבות פיגועי הטרור שבוצעו לאחרונה, שאינם דומים לחלק ניכר מן הפיגועים בתקופת "אנתפאדת הבודדים", יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי יריה לא תסייע בכך. הצגת מאפיינים של פיגועים לציבור, הגדרה ברורה של ציפיות מכל אדם הנושא נשק ברישיון והכשרה יסודית הם המרכיבים החשובים בהתמודדות של ישראל עם גל נוסף של פיגועים
מאמר חדש מאת אלוף ד"ר יעקב בנג'ו, אל"ם סמואל בומנדיל וסא"ל לי בילו על המצפן לבניין כוחו של צה"ל בתפיסת הביטחון הלאומי: גישת בן־גוריון והשלכותיה כיום / מאמר חדש מאת ד"ר טל טובי על תפקידו של דדו כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן "כיבושי 1967 – האם הם תוכננו מראש?" לשמיעה / 79 שנים לפלישה לנורמנדי / שיחה שנערכה ב"מערכות" עם אלוף (מיל') מאיר עמית, ראש המוסד במלחמת ששת הימים, במלאת חצי יובל לה, על הדרך אליה בראייה לאחור
על החשיבות בהבנת המקורות התרבותיים של המחשבה וההתנהגות האסטרטגית של חזבאללה / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב / מאמר חדש על פודקאסטים יומיים במצבי חירום / 18 שנים לסיום מלחמת לבנון השנייה / 77 שנים לעצמאותה של הודו, חזרה למאמר שנכתב חמש שנים לפני שקיבלה אותה