ביקורת ספר: צלילה במים עכורים – פרשת הצלילות במי הקישון כתופעה ארגונית

התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה

מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון

איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק

עד לקביעתה של אסטרטגיית ביטחון לאומית, ובה רשימה מתועדפת של האינטרסים הלאומיים, נכון יהיה שצה"ל יכין רשימה כזאת ויצרף אותה להצעת בנוגע לאיום הייחוס

פיתוח מודל עבודה שונה בצה"ל כחלק מלקחי הקורונה

בצה"ל מחויבים לאמץ שיטות פעולה חדשניות כדי לקדם תהליכי בניין כוח בצורה מהירה, חדשנית ורלוונטית. המאמר מציע מתודת עבודה שיכולה להניב תוצאות מהירות, מדויקות ורלוונטיות לצרכים והאיומים השונים

"נצטרך להילחם כדי לנצח"

בספרו "לא פיקניק" תיאר גנרל ג'וליאן תומפסון את נתיב הקרבות של החטיבה שעליה פיקד בפוקלנד. מתרבותה, מערכיה, ומרמת הלחימה שלה צה"ל יכול ללמוד לא מעט גם כיום

מושגי יסוד באסלאם

הצורך בשינוי פעילות ישראל נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה

לצד הפעילות הצבאית נגד תוכנית דיוק הטילים של חזבאללה, חשוב שישראל תמשיך במסגרת מאמצי ההשפעה שלה מול הארגון. מאמצים אלה, גם אם אינם גורמים לתוצאה מושלמת, מעניקים לישראל לגיטימציה פנימית ובין־לאומית לפעילות צבאית אפשרית

מעורבות חברתית של צוותי אוויר בישראל בחיי האזרחות

מחקר שבוצע מעלה תזה שלפיה צוותי האוויר תופסים את עצמם כבעלי תרומה חברתית גבוהה, אולם בפועל רמת המעורבות האזרחית־חברתית שלהם נמוכה מאוד. על בכירי המפקדים בחיל האוויר לקחת אחריות על "העתיד האזרחי" של אנשיהם כבר במהלך שירות הקבע, לתחומים של תרומה חברתית וציבורית

האם איבדה ישראל הזדמנות אסטרטגית להכות בחזבאללה?

מלחמה יזומה היא כלי אסטרטגי לגיטימי וחשוב של המדינה, ואל לנו לזנוח אותו. ויתור מראש על האפשרות הזו דומה לוויתור מרצונו של נגר על אחד מהפטישים בארגז הכלים שלו. באזורנו, מלחמה יזומה עשויה להביא לרווח אסטרטגי שיתבטא בהחלשת היריב, בחיזוק ההרתעה ועל כן בהרחקת המלחמה הבאה

הטנק חי ובועט – הבה נדבר על נגמ"ש הלחימה

על הצורך המבצעי במשפחת רק"ם מתקדם, חדשני, במשקל בינוני, המופעל על ידי שני לוחמים מוגנים היטב, דובר רבות והיתכנותו הוכחה לפני מספר שנים. צק"ג המורכב ממשפחת כלים כזו, שפלטפורמות אוטונומיות הן חלק אורגני ממנו, הוא צוות הקרב המתאים, לצד צוותי הקרב הכבדים, להתמודדות מול האתגרים המבצעיים בצפון. תגובה למאמרו של שמואל שמואל "הטנק (לא) מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון"