מציג עמוד 56 מתוך 907 תוצאות
עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת
מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות
כל מי שזכו לנהל שיחות עם שמגר פגשו באדם דעתן, האוחז במשנה סדורה, אך לצד זאת כזה שמשקף בדבריו ובעצותיו ראייה מערכתית ייחודית שתכליתה שינוי והתפתחות מתמדת במשפט. שמגר, שזכה לכינוי ״בן־גוריון״ של תחום המשפט בישראל, הבין היטב שהמשפט בכלל, והמשפט הצבאי בפרט, חייבים תמיד להתפתח ולהשתנות
נראה כי לפרשנות המרחיבה שנתן בית המשפט העליון בשבוע שעבר למושג "ביטחון לאומי" יהיה יישום בעתיד, גם באירועים נוספים. כדאי שכל מי שעיסוקו בביטחון לאומי יכיר ויבין את המשמעויות של הרחבת המושג, גם מעבר לצורכי הביטחון במובנם הצר
יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות
מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות את העניין למודעות. חיל החינוך יצטרך לתת את מיטב כישוריו על־מנת שרוח צה"ל תוכל לעבור גם באופן שכזה
מאמר הביקורת (גיליון 2, עמ' 125–131) של ד"ר עפרה בן ישי על הספר: מלחמה במקום שלום – מאה שנות לאומיות ומיליטריזם בישראל. בן שמן: מודן, 2019, 696 עמודים
יצירת עומק בהגנה על יישובים הייתה תמיד אתגר מעשי בשטח. בעקבות מאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל ימין מציע הכותב מענה ובו שינוי יסודי בתפיסת ייעוד הגדר ההיקפית ביישובים, וייעודה מגבול גזרה למכשול גמיש יותר, המאפשר לחימה יעילה מעבר אליה, בתצפית, באש ואף בתנועה של כוחות, ללא ויתור על שטח או צורך בתנועת תושבים תחת אש
לקראת החג החלטנו לצייד אתכם ואתכן בחומר קריאה אקטואלי ורלוונטי שנוגע בגל הטרור האחרון, במלחמה באוקראינה, במבצע "חומת מגן" שאירע החודש לפני 20 שנים ובספר חדש על הדור הצעיר הפלסטיני בפורמט דיגיטלי. קריאה מהנה
מאמר חדש שמנסה לגעת לעומק בשאלה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל / מבצע "מרקור": על שימוש בכוחות עתודה, אלתור מפקדים והשפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק / שלוש שנים לסיום מבצע "שומר החומות", ותובנות שרלוונטיות גם ל"חרבות ברזל" / 15 שנים למותו של אלוף שלמה שמיר / ערב השקה חגיגי לספר האוגדה הראשונה שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות"