מלחמת טראמפ הראשונה: נקודת המפנה

נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד "המדינה האסלאמית", גרמה לארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית של מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית

המרכיב המשפטי בעשיית המפקד הצבאי

למרות שהמשפט והמקצוע הצבאי הם שתי דיסציפלינות נפרדות, יש דמיון בין העקרונות המשפטיים והמבצעיים המנחים את המפקדים. יישום ההמלצות במאמר יסייע בהשגת תכליתו הכפולה של הרכיב המשפטי בעשיית המפקד הצבאי: להבטיח כי יוכל למלא את משימתו בדרך חוקית, ולהבטיח את שלטון החוק בצה"ל ועל ידי כך גם את אמון הציבור בו

שיעור מלחמה

בקורס קציני שריון לימדו אותנו לנהל אש, לחפות, להסתער לפגוע במטרות בירי מהיר ולשטוף את היעד. לימדו אותנו איך להפוך קבוצת צעירים לפלוגה לוחמת, אבל לא לימדו אותנו איך להיכשל

משה דיין במלחמת יום הכיפורים: הערכה מחודשת

משה דיין לא התמוטט, בניגוד לטענת מבקריו, והערכותיו המקצועיות היו בדרך כלל מבוססות כשמביאים בחשבון את המידע שעמד לרשותו מהמודיעין ומעמיתיו. עם זאת, אין ספק שהוא אפשר לפקודיו לראות את שהפריע לו וערער את ביטחונם זהו כישלונו מנהיגותי, ועל כך הוא שילם מחיר יקר של אובדן האמון בו וקריסת מעמדו המיוחד בציבוריות הישראלית

לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות

אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים

קיסר אמריקני

דבר העורך

לא על הכטמ"ם לבדו

במהלך שני העשורים האחרונים זינק בחדות היקף השימוש בכטמ”מים (כלי טייס מופעלים מרחוק) תוקפים, להבדיל מכטמ”מים לתצפית ולסיור בלבד, המצויים בשימוש מאמצע המאה ה־20. מגמה זו עוררה דיון בשאלה האם מדובר בעוד כלי מלחמה, המשתלב בכוחות הלוחמים לצד הכלים המסורתיים, או שמא תכונותיו הייחודיות יוצרות מהפכה בשיטות הלחימה ובלוחמה בכלל. הדיון בנושא הסלים בעקבות המלחמה בנגורנו־קרבך, המלחמה הראשונה שבה הופעלו כטמ”מים תוקפים בעצימות גבוהה במסגרת מלחמה עצימה בין צבאות מדינתיים. תיאורים רבים של המלחמה מציגים אותה כחד־צדדית ובה כטמ”מים תוקפים אזריים פגעו קשות בכוחות היבשה הארמניים, בעוד כוחות היבשה האזריים התקדמו בעקבות השמדת האויב מהאוויר וביססו את אחיזתם בשטח, תוך לחימה מעטה בלבד. האם המציאות של המלחמה אכן הייתה כזו? וגם אם כן – האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות באמצעות מטוסי קרב מאוישים? הספר בוחן לעומק את מהלכי המלחמה ומציג מסקנה ברורה: אף שבלי הכטמ”מים התוקפים האזרים לא היו מנצחים, התיאור של ניצחון באמצעותם בלבד מוגזם. הכטמ”מים התוקפים תרמו רבות לניצחון, אך לא חסכו מכוחות היבשה קרבות עקובים מדם. כמו כן, מרבית תרומתם הייתה יכולה להינתן גם באמצעות מטוסי קרב מאוישים מתקדמים. עם זאת, לא הייתה לאזרים היכולת הכלכלית לרכוש ולקיים כוח אווירי בעל כמות מספקת של מטוסים כאלה, וכאן עיקר תרומתם של הכטמ”מים התוקפים – עוצמתם נחותה משל מטוסים מאוישים, אבל הם זולים מהם פי כמה ונוחים מהם לתחזוקה, לאחזקה ולתפעול ולכן צבא אזרבייג’ן יכול היה להצטייד בהם בכמות שהעניקה לו יתרון משמעותי במלחמה. ד”ר עדו הכט הוא עמית מחקר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים, חוקר מלחמות המתמחה בסוגיית התפתחות ההגות הצבאית, תורות מלחמה ולחימה והתמודדותן עם המציאות של שדה הקרב. בין פרסומיו הקודמים: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים; מבצע “צלבן” (נובמבר–דצמבר 1941) – לחימה במרחב פתוח דליל בכוחות; הקרב באורטונה (20–27 בדצמבר 1943) – לחימה בשטח בנוי במלחמת העולם השנייה איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.

על הִשתנוּת הלוחמה האורבנית במאה ה־21 ועל תמרורי האזהרה שהיא מציבה בפנינו

הספר Urban Warfare in the Twenty-First Century של פרופ' אנתוני קינג מסייע לקורא הישראלי למקם את חוויות הלחימה הצה"ליות מן העבר הקרוב, ואת התרחישים הצפויים בהקשרים רחבים יותר ומזוויות ראייה של צבאות אחרים, שחלקם נלחמו פה "בשכונה שלנו"

נפוליאון - אמרות המלחמה