סיפורה של מפה

כיצד התכוונו הסורים להפעיל את הדרג השני המשוריין (דיוויזיה משוריינת 1) במלחמת יום הכיפורים?

מ"הוראה 41" ל"תחריר41" - מתורת לחימה מצרית - למלחמה

ההונאה במבצעי אלנבי לכיבוש ארץ-ישראל

כמה היבטים על מודיעין טכנולוגי

כל כישלון מודיעיני יכול להיות הרה אסון, אך תוצאותיו של כישלון לחשוף אמל"ח חדשני שבידי האויב או להעריך את משמעותו יהיו חמורות מכישלון בהערכת כוונותיו של האויב. הסיבה לכך היא שמכישלון טכנולוגי קשה יותר, ולפעמים בלתי אפשרי, להתאושש

מסתערות למרות הכול

מול טיעונים השבים ועולים בדבר הקושי של צה"ל ושל החברה הישראלית לשלב נשים בתפקידי לחימה ראוי להציג תפיסה הרואה בכך מהלך נכון מהבחינה הערכית, אפשרי מהבחינה המעשית ואף יעיל מהבחינה הארגונית

היבטים מנטליים של לחימה בתווך תת־קרקעי

האתגר: בעימותים א־סימטריים הצד החלש עושה שימוש נרחב בתווך התת־קרקעי אשר מאפשר לו לעקוף את מערכי ההגנה של האויב, להתיש אותו תודעתית, להתארגן בחשאי ולפגוע בו תוך נטרול עליונותו. צה׳׳ל מתמודד עם התווך התת־קרקעי בעת האחרונה באופנים שונים ברמה המבצעית, אולם לא הוקדשה מספיק תשומת לב למשמעויות המנטליות של הלחימה בתווך התת־ קרקעי. הלוחמים חווים תחושת פחד וחוסר ביטחון הנובעים מאובדן חושים מתחת לקרקע, חוסר יכולת לראות את שאר הלוחמים, חוסר ידיעה בנוגע למקום הימצאותו של מפקדם, קושי ביצירת מיפוי של המרחב בו הם פועלים, ועוד. נוסף על כך, חוסר היכרות של מפקדים עם הזירה החדשה יחסית, קושי בשיתוף ידע בין יחידות, איבוד תחושת העליונות הצבאית והיכולת ליזום מול האויב, ושינוי בנהלים ובתרגולים – מגבירים את חששותיהם של הלוחמים.

הארטילריה הישראלית בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים

בכל מאודנו

למידה והפקת לקחים תוך כדי לחימה

יש מקום לשפר את דרך הלמידה, ולהביא למיצוי מרבי של הפקת הלקחים, לחיפוש ולמתן מענה ולשימוש בו עוד במהלכו של סבב ההתנגשות

בניין הכוח בצה"ל לקראת המלחמה

בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הכפיל צה"ל את כוחו. מאמץ עצום הושקע בבניין הכח המסתער והמסייע, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שצה"ל הצליח להתאושש במהירות מהפתעת 6 באוקטובר ולעמוד בפרץ