מציג עמוד 55 מתוך 1378 תוצאות
אף שללוחמים היהודים בנטו ורשה לא הייתה השכלה צבאית פורמלית, מתברר שהם פעלו על־פי היסודות, הכללים, העקרונות והתורות שנלמדים באקדמיות הצבאיות. מעבר לכך הם הפגינו רוח לחימה יוצאת מגדר הרגיל – גם כאשר הגטו כולו עלה בלהבות, והמערכה הייתה אבודה
מספר התיאוריות העוסקות במנהיגות בכלל, ובמנהיגות צבאית בפרט, הוא רב מאוד. העניין מובן, במיוחד לאור העובדה שמדובר באחד התחומים המשפיעים ביותר על הניצחון ובאחד התחומים החמקמקים ביותר בטבע האנושי - היכולת לגרום לאנשים לבצע את רצונך. המאמר הזה, המופנה בעיקר לאנשים שהפיקוד הוא אומנותם, משתמש בשיטה הבדוקה ביותר להצלחה: "אין חכם כבעל ניסיון" - החכם לומד מניסיונם של האחרים ומיישמו
בתערוכת "יורוסאטורי" שהתקיימה ביוני השנה בפריז חשפה צרפת כי צבאה נכנס לעידן הלחימה מבוססת הרשת. בתרגיל גדול שערך צבא צרפת במתכונתו החדשה הוא התמודד נגד ארגון טרור במתכונת דומה לזו שבה פעל באחרונה צה"ל בלבנון. המסקנות היו - כמה מפתיע - שלטכנולוגיה המתקדמת אין תשובות מלאו נגד ארגון טרור הנטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית
לוחמי הנינג'ה היו שכירי חרב שהתמחו בריגול ובחבלה. הם היו מיומנים בתפעול מגוון רחב של כלי נשק, בעלי כושר גופני רב, אמיצים, בעלי תושייה ומחשבה מקורית ודבקים במשימותיהם, אף שהמוטיווציה שלהם הייתה כלכלית בלבד ולא אידיאולוגית. הם הרבו להשתמש בתחבולות, בהונאה ובגניבת דעת. מדובר במאפיינים שהם נכס גם לחיילים של היום
בעקבות מלחמת לבנון השנייה יצא שם רע לטקטיקת הנחילים. סקירה היסטורית מלמדת שמדובר בשיטה שלעיתים הניבה הישגים גדולים ולעיתים המיטה אסון של ממש על מי שיישם אותה. החוכמה - כמו תמיד - היא לדעת מתי נכון וראוי ליישם אותה
כל ארגון ג'האדי עובר שלבים אחדים במסלול התפתחותו. הוא פגיע במיוחד בראשית דרכו ובשיא התפתחותו. מהכרת שלבי ההתפתחות ניתן לגזור אסטרטגיות יעילות ללחימה בו
נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי
המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי בתמיכת התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי מילואים מאולתרים, מרכז המודיעין לתמרון, וצוותי איסוף וחקירה שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב־זרועית