כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה? בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת

דבר העורך 486-485

מלחמות בין צבאות כבר הפכו לנחלת העבר, אך העובדה שהמלחמה הא־סימטרית הפכה לזירה השכיחה לא נותנת בהכרח את היתרון לצד "החלש"

אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות

אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח

הקרב על מאראווי בפיליפינים - לקחים מלחימה בשטח אורבני

דינן של הערים הנמצאות במרכז הלחימה ברור לחלוטין - הן ייחרבו עד היסוד, ותושביהן ייפגעו ויהפכו לחסרי כול ולפליטים. האם הכרעה פיזית של האויב בעיר יכולה להיחשב כניצחון עליו? התשובה המתבקשת, בעיקר לאנשי הצבא, היא כן מוחלט, אך הניצחון הצבאי לא יהיה שלם אם הפן ההומני לא יטופל בהתאם

תגובה: "התמרון היבשתי הרב־זרועי לנוכח אתגרי העתיד" - קריאה ביקורתית

חשיבות המאמרים היא בעצם השיח המחודש בנושא התמרון הרב־זרועי והשאיפה להכרעה, כמו גם ניתוח הסביבה האסטרטגית ויכולות האויב. עם זאת, נדרש להעמיק עוד יותר כדי לייצר ״תיאוריית ניצחון חדשה״ שלאורה ניתן יהיה לקדם את מאמצי בניין הכוח. תגובה למאמרם של אל"ם (מיל') פרופ' גבי סיבוני ואל"ם (מיל') יובל בזק, "התמרון היבשתי הרב־זרועי לנוכח אתגרי העתיד", מערכות 484 ,עמ' 3

סיקורת: הנגנים של מארס - על תיאום ותזמון למ"פ ולמג"ד

ספר זה מבוסס על תורת לחימה תקפה, על לקחי מבצעים ואימונים ועל מוסכמות אוניברסליות בתחום ההגנה. בימים אלה, שבהם חובת הקריאה והדיון מקבלת משנה תוקף, ראוי שספר זה יהיה קריאת חובה לדרגי המג"ד והמ"פ, וישמש בדיונים בקורסי הפיקוד ובתוך היחידות

התמרון היבשתי הרב זרועי לנוכח אתגרי העתיד

ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי

שכלול כוח המחץ - כיווני התפתחות לתמרון היבשתי הרב־זרועי

ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים

לשון מלחמה

”לא על החרב לבדה”

על שחיקת מושג ההרתעה

מושג ההרתעה נחלש בשנים האחרונות, ועל כן יש להחזיר אותו לממדיו הראויים, לתחום את היקפו ולבחון אותו בתוך ההקשר הכולל של העימות הצבאי