מציג עמוד 55 מתוך 1014 תוצאות
פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית
כחלק מתפיסת הפעלת הכוחות בשטחי יו"ש קיימת שורת הגבלות על השימוש בכוח, הנתפסות על ידי המפקדים כמחויבות המציאות. חשוב להבהיר הן בתוך הצבא והן כלפי היריב כי זו הגבלה מבחירה, ובעת הצורך לא תהיה לצה"ל שום בעיה להביא את מלוא כוחו לידי ביטוי
שני חוקרים מנפצים את אחד המיתוסים של מלחמת העולם השנייה - מיתוס הניצחון הסובייטי המוחץ על הגרמנים בקרב פרוחורובקה, שנחשב לשיאה של מערכת קורסק ושהתפרסם כקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה
כמו בשנים 1973-1967 כך גם היום בונה צה"ל כוח יבשתי, הנותן משקל יתר לטנק על חשבון יתר הכוחות המסתערים והמסייעים. להמשך ההישענות על הטנק כמוביל התמרון העיקרי עלולה להיות השפעה שלילית על תוצאות ההתמודדות העתידית שאליה נערך צה"ל
מאז מלחמת יום הכיפורים הולך ומאבד צה"ל את מקומו המרכזי בחברה הישראלית. תרמו לכך לא רק המחדל של 1973 ומלחמות לא פופולריות דוגמת של"ג והאינתיפאדה, אלא גם שינויים עמוקים בערכיה ובראיית העולם של החברה הישראלית. כיום אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מחדש של אופי היחסים בין החברה בישראל לצבא שלה
שאלון תפיסת מצב מעניק למפקד זווית התבוננות שונה ומדויקת על האתגרים המנטליים של חייליו, ועל המקומות שבהם נכון לתחזק את כושרם הנפשי. שימוש בכלי שמודד רמת לחץ ומסוגלות, יסייע למפקדים להפסיק לפעול על־פי תחושות בטן ולהתערב ולהשפיע במקום שהחיילים זקוקים לכך
ספר חדש בהוצאת "מערכות" שמציג את ההתפתחות התפיסתית־ארגונית ואת תהליכי בניין הכוח והפעלתו של השילוב בשדה הקרב מהקמת צה"ל ועד ימינו
כתב עת מבית "מערכות" קיבל הכרה אקדמית; ספר על אסטרטגיה ימית זכה בפרס יצחק שדה; מאמרים זכו בפרס הרמטכ"ל לכתיבה יוצרת; גיליונות נושאיים בשיתוף מפא"ת ופקע"ר; פינה לשונית חדשה; פודקאסטים בנושא לוחמה אורבנית ותפיסות; ספרים חדשים בחנויות הספרים ובאתר; מבט על מלחמת רוסיה-אוקראינה; וכמובן גיליונות חדשים של כתב העת סיכום שנת תשפ"ב ב"מערכות", מוזמנים לצלול פנימה
על צה"ל להפנים כי איום צבאות הטרור מחייב היערכות הגנתית בעלת מאפיינים דומים לזאת שקידמה בעבר את צבאות ערב. ארגון מחדש של צבא היבשה - תוך צמצום מספר המפקדות, הפרדה בין כוחות הבט"ש לכוחות המתמרנים והיערכות מחדש להגנה בגזרות המאוימות - הוא תנאי הכרחי להגנה יעילה יותר ולפעולה אפקטיבית יותר במלחמות העתיד
כשתגיע המלחמה הבאה - על מה נגן? מה יהיו סדרי העדיפויות, ומי יקבל את ההחלטה? האם ניתן להכריע מלחמה על־ידי הגנה בלבד? מערך ההגנ"א הפך בשנים האחרונות לכלי בעל משמעות אסטרטגית לאומית לצורך הגנה על תשתיות ומתקנים קריטיים מדינתיים. כדי למקסם את יכולות ההגנה אנו נדרשים להמשך ערנות, לשמירה על כשירות גבוהה ולאימונים מתאימים בכל זמן שניתן