במה: "גם מצלמה היא נשק"
על תרומתו של הצילום לשדה הקרב - מחשבות בעקבות הסרט "תמונת הנִצחון" של אבי נשר על תפקידה של המדיה במלחמה המנוהלת באמצעי התקשורת, לא פחות מאשר בשדה הקרב הממשי
מציג עמוד 55 מתוך 642 תוצאות
על תרומתו של הצילום לשדה הקרב - מחשבות בעקבות הסרט "תמונת הנִצחון" של אבי נשר על תפקידה של המדיה במלחמה המנוהלת באמצעי התקשורת, לא פחות מאשר בשדה הקרב הממשי
צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
תוכניות מגירה בדמות אסטרטגיות היערכות לאומיות רשמיות אינן מהוות בהכרח ערובה להצלחה במניעת התפשטות מגפות, אולם ישראל צריכה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לשם כך עליה ללמוד ברמה התפיסתית מתוכניות המגירה השונות, ולשאוף לנהוג בסוגיות אלה כמותן, לפחות ברמת ההתכוננות ותרחישי ההיערכות
הטנק הוא יצור התקפי, המביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את משמעותו של התמרון. יש לחזק את תפיסת ההפעלה הכוללת תמרון משוריין וממוכן לעומק מערכי האויב, ערעור היערכותו, שיבוש שיטת פעולתו, חשיפתו כדי להשמידו ולהביא להכרעתו בכל מרחב בו פועלים כוחותינו
מלחמת המפרץ שהתרחשה לפני כ־30 שנים, ומשבר הקורונה שאותו אנו חווים בימים אלה, הציבו ומציבים לישראל ככלל ולצה"ל בפרט אתגר מסוג חדש - מענה לעורף שלא באמצעים הצבאיים המסורתיים. יש לקבל את ההחלטה היחידה הרלוונטית למצב מסוג זה - הכרזת מצב הג"א והעברת הסמכויות לצה"ל
"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"
במצבים של חירום שבהם יש אי ודאות ודאגה רבה של הציבור, מופצות ידיעות שקריות רבות ודיס־אינפורמציה. עלינו לפעול כבר היום לשיפור המודעות, ההבנה והחינוך של הציבור בתחום זה, ולהכין את הגופים הרלוונטיים להתמודדות עם האתגר
ארגון ההגנה נוסד ב־1920 כגוף ארצי שמטרתו שמירה על ביטחון הישוב. בתחילת ימיו של הארגון המודיעין לא היה מרכיב משמעותי, והוא החל להתגבש רק בשנות ה־30 - ברמה המקומית וברמה האזורית. רק 20 שנים לאחר הקמת ההגנה הוקם ארגון המודיעין הארצי - הש"י. בעשר השנים שבהם פעל הש"י הארצי בהצלחה הוא ביסס תשתית מודיעינית להקמתה של קהילת המודיעין
חובת המפקד, בכל רמה, לחשיבה טקטית נכונה ומקצועית, שמבוססת על תו"ל ועל תחבולה מפתיעה. ההגנה היא נדבך קריטי בשגרה, ולא פחות חשוב מכך במלחמה