מציג עמוד 54 מתוך 1674 תוצאות
"ישראל, בסופו של דבר, צריכה ללמוד היטב את הקולות ולהכיר את הצבעים ואת הגוונים ביער המזרח תיכוני. תצלום אוויר שצולם מגובה של שמונה או עשרה קילומטרים לא מספיק כדי לראות את היער". ריאיון מערכות עם ראש מרכז משה דיין, פרופ' עוזי רבי
המהפכה הטכנולוגית מתאפיינת בממשקים מתרחבים והולכים בין התווך הצבאי־ביטחוני ובין האזרחי. עם החשיפה לעולם הרחפנים, קיימת עליית מדרגה ביכולת האזרחית להתערב ולשבש פעילות ביטחונית שוטפת ובכלל. במקום לבזבז זמן על "תקופת הסתגלות" לאיום ולהבנת משמעותו - יש להכיר בו על־פי הפוטנציאל הגלום בו ולא על־פי הביצוע בשטח עד כה
בגיליון: גבול של קבלת החלטות - האזור אפור ביחסי צבא-משטרה/ לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה/ משבר הקורונה: הזדמנויות ואתגרים מקרו־כלכליים בהיבטים של ביטחון לאומי/ עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתית שוב רלוונטי/ שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה/ סיור משוריין בצה"ל/ ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם
כיום בצה"ל יש אתגר לרתום קצינים מעולים לחתימה שנייה, בין אם הם לוחמים ובין אם הם תומכי לחימה או משרתים בעולם המטה. עם זאת, באמצעות שורה של כלים פשוטים ניתן להפוך את האתגר להצלחה. המודל של חטיבת החילוץ וההדרכה בפיקוד העורף כדוגמה
חשיבות המאמרים היא בעצם השיח המחודש בנושא התמרון הרב־זרועי והשאיפה להכרעה, כמו גם ניתוח הסביבה האסטרטגית ויכולות האויב. עם זאת, נדרש להעמיק עוד יותר כדי לייצר ״תיאוריית ניצחון חדשה״ שלאורה ניתן יהיה לקדם את מאמצי בניין הכוח. תגובה למאמרם של אל"ם (מיל') פרופ' גבי סיבוני ואל"ם (מיל') יובל בזק, "התמרון היבשתי הרב־זרועי לנוכח אתגרי העתיד", מערכות 484 ,עמ' 3
בעשורים האחרונים תהליך בניין הכוח של חיל הים המצרי מאפשר לו לשדרג את כליו באופן חסר תקדים. השילוב בין פלטפורמות חדשות, אמצעי לחימה חדשים, הכשרה מערבית, אימונים משותפים עם כוחות בין־ לאומיים והניסיון המבצעי שנצבר בשנים אלו, יובילו את חיל הים המצרי לשינויים אסטרטגיים ואופרטיביים בתורת הלחימה שלו
מנקודת המבט של משרתי הקבע התוכנית הרב־שנתית "גדעון" נתפשת כהצלחה בשל היכולת שלה לספק תוכנית בת מימוש, ובשל העובדה שהוכיחה שהצבא יכול להשתנות. יחד עם זאת קיים פער בין יציבות התוכנית כולה לבין צמצום הביטחון התעסוקתי של המשרתים, שמכרסם באמון המשרתים במערכת
המקצוע הצבאי הוא מקצוע ככל מקצוע המוכר בעולם התעסוקה והאקדמיה, וכולל ידע עיוני ומעשי הנדרש כדי להפעיל עוצמה צבאית ולבנות אותה. עם זאת, נכון היה להקדים את הגדרתו כתחום ידע מעשי להגדרתו כאקדמי שכן אין הוא נבחן בהישגים מדעיים בעולם האקדמי, אלא בניצחון במלחמה
חלק קטן מהצעירות הדתיות מתגייס לצבא - בין היתר משום שהחברה שבה הן חיות מונעת מהן לקבל מידע אמין על מסלולי השירות שבהם הן יכולות לשלב תרומה לביטחון ישראל עם אתגרים אישיים ואורח חיים דתי. פריצת מחסום המידע היא אחת הדרכים החשובות להגדלת מספר המתגייסות הדתיות
האבדות הכבדות של צה"ל בקרבות של מלחמת יום הכיפורים נבעו - כך נטען בספרי זיכרונות של מפקדים - ממחסור במודיעין ובעיקר ממחסור בתצלומי אוויר. אולם די היה בהיכרות המוקדמת של המפקדים עם השטח ועם תו"ל האויב כדי לדעת בקירוב רב מה מצפה להם