מציג עמוד 53 מתוך 1532 תוצאות
במאמרו "כך מתכננים הערבים להילחם בישראל" )מערכות 426 ,אוגוסט 2009 )מציג סא"ל רובי סנדמן תרחיש שבו מתקיפים את ישראל אלפי צוותי לחימה מכל החזיתות ו"שוטפים" אותה. כדי לקדם את פני הרעה מציע הכותב להקים צוותי לחימה ישראליים. בחינת העובדות מעלה שמדובר בתרחיש מופרך, ולכן גם הפתרון המוצע הוא שגוי
זהו הגיליון הראשון של כתב־העת החדש חברה, צבא וביטחון לאומי - ביטאונה של אגודת חוקרי חברה-צבא בישראל בשיתוף פעולה עם "מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי
ספר זה מציע מבט בפרספקטיבה רחבה על יחסי ישראל- ערב, הסכסוך ותהליך השלום. הספר מביא תיאור היסטורי של יחסים אלה ממלחמת העצמאות ועד ימינו, ובו פרקים אנליטיים המנתחים את מרכיבי השלום והנורמליזציה בתהליך השלום. כמו כן, הוא מורכב ממסות קצרות על יחסיה של ישראל עם מדינות ערב השונות, הפלסטינים והמגזר הערבי בישראל, וכן עם תורכיה ואיראן. המחבר מדגיש את חשיבות הסכסוך הישראלי-איראני, המאפיל עתה על הסכסוך הישראלי-ערבי, ואת השתלבות מערכת היחסים המשתנה בין ישראל לעולם הערבי במסגרת הכוללת יותר של הפוליטיקה האזורית והבין־לאומית של המזרח התיכון. מטבע הדברים, הספר עוסק ב"הסכמי אברהם", ובשינויים במדיניות ארצות־הברית באזור ויחסיה עם ישראל תחת ממשלי דונאלד טראמפ וג'ו ביידן. פרופ' איתמר רבינוביץ' הוא סגן יו"ר המכון ללימודי ביטחון שליד אוניברסיטת תל־אביב, נשיא קרן דן דוד ועמית לא תושב במכון ברוקינגס בוושינגטון. בעבר כיהן כשגריר ישראל בארצות־הברית, כנושא ונותן במשא ומתן לשלום עם סוריה וכנשיא אוניברסיטת תל־אביב. בין ספריו: יצחק רבין: חייל, מנהיג, מדינאי, סף השלום (המו"מ הישראלי-סורי), ורקוויאם סורי (עם כרמית ולנסי). איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.
במלחמת לבנון ה-2 פעלו כוחות היבשה של צה"ל בהיסוס ובחוסר תכליתיות. ואף על פי כן עוד יתברר שתוצאות המלחמה יהיו הרבה יותר משביעות רצון מבחינת ישראל מכפי שפרשנים רואים כעת
מדוע הפילו הטילים הגרמניים במלחמת העולם השנייה קורבנות כה רבים בקרב תושבי לונדון, ואילו התקפות הטילים על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה הפילו מעט קורבנות באופן יחסי? מילת המפתח היא התרעה
בכל מלחמה בעתיד תהיה ישראל חשופה לתקיפות בליסטיות מסיביות. על רצועת החזית אין שום אפשרות להגן באופן אקטיבי. אם לא ניתן להרחיק את האויב במהירות מאזורי השיגור, מוכרחים לפנות את האזרחים מהחזית. לעומת זאת על עורף המדינה צריך ואפשר להגן
במאמרו "מלחמת המפרץ -הלקחים עבור ישראל" (מערכות 375-374, מארס 2001) קורא האלוף יעקב עמידרור לסלק הצידה את השיקולים המדיניים הסבוכים בשמה של דוקטורינת "מלחמת הברירה". זהו מרשם לטעויות אסטרטגיות חמורות מאלה שמנסה האלוף עמידרור למנוע
השגת עליונות אווירית בפרוץ מלחמה היא מרכיב חשוב בתפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה. מלחמת ששת הימים המחישה זאת יותר מכול. במאמר זה נבחן באיזו מידה נוצרו ערב מלחמת יום הכיפורים ובימיה הראשונים, התנאים המדיניים והצבאיים המתאימים לביצוע מתקפה אווירית
שינוי הכרחי בתפישת הביטחון של ישראל הבנת המשמעויות של הצטיידותו של האויב בנשק שונה מן המקובל, וההכרח למצוא את הפתרונות הנכונים לבעיות החדשות, מחייבים שינוי של התפישה בנוגע להגדרתה של ארטילריה מעופפת
על (אי) יציבוּת בתקציב הביטחון והאינטרס הלאומי תובנות תהליך העיצוב הכלכלי והתקציבי של תר"ש "גדעון" מלמדות כי במבט לעתיד יש הכרח ביצירת זיקה כלכלית ישירה בין האינטרס הביטחוני למפת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של ישראל