תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית
השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל
מציג עמוד 53 מתוך 942 תוצאות
השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל
האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.
בשלושת העשורים האחרונים נשים נאבקות על שוויון הזדמנויות, ועל האפשרות לשרת כלוחמות ביחידות הצבא השונות. מאז בג"ץ אליס מילר בשנת 1995 הלכו ונפתחו בפניהן תפקידים נוספים שלא היו אפשריים קודם לכן, כולל תפקידי לוחמה, והדבר אף השפיע על תהליך הקמתן של יחידות חדשות, בעיקר במערך הגנת הגבולות. עם זאת, נראה כי צה"ל לא ממהר לפתוח בפני נשים אפשרות שווה לשרת בתפקידי לחימה בחטיבות הרגלים והשריון. במאמר זה נטען כי על צה"ל להתחשב בכשירות הנדרשת מהלוחמים והלוחמות לביצוע משימות ולהשגת מטרות הצבא, ונראה כיצד בכל פעם שמתבצע טשטוש של הגבולות המגדריים בין גברים ונשים בצבא (דה־מגדר), נעשים בה בעת ניסיונות להחזיר את הנשים לתפקידים שנחשבים מבחינה מסורתית "נשיים" (רה־מגדר).
על מערכת הביטחון הישראלית נגזר להיערך להתמודדות חוזרת מול איראן, בכפוף למגבלות תקציביות ובסד זמנים הדוק. ההתמודדות תתבסס על התפיסה הבן־גוריונית שבבסיסה האיכות, ולדאבון הלב לא תוכל להישען על מוצרים "טובים דיים" ותידרש לנועזות מבצעית וטכנולוגית, ולטיפוח יכולות חדשניות ומקוריות. נוסף על כך, מתבקשים שינויים שיבטיחו סבבי פיתוח קצרים, מלווים בנכונות לשאת כישלונות
11 שנים לאחר הקרב ברפיח – סג"ם הדר גולדין מובא לקבר ישראל / מאמר תגובה למאמר "טיהור המרחב: מהישג מבצעי לצורת קרב חדשה" / פודקאסט בעקבות מאמרו של ד"ר אסף הלר שנכלל בספר המודיעין ושבעה באוקטובר ומנתח את סיבות העומק לכישלון המודיעיני הגדול / בעקבות פגישת נשיא סוריה ונשיא ארצות הברית – על המונח אלסיאסה אלשרעיה וההבדל האידיאולוגי והשסע התפיסתי בין דאעש ואלקאעדה / על השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי בעקבות 76 שנים לכניסת יגאל ידין לתפקיד הרמטכ"ל השני של צה"ל
מגפות עלולות לצמצם כוח לוחם, לשבש מבצעים צבאיים ולהשפיע על המורל והמשמעת. ניהול תברואה ובריאות כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הצבאית חיוני לניצחון במלחמה, תוך הבטחת כשירות הלוחמים ומניעת מגפות, גם בתנאים קשים. תכנון מוקדם וגישה חדשנית יאפשרו למפקדים להתמקד במטרות הלחימה ולהשיג שקט תפעולי
משלהי המאה ה־20 החלה נדידה של ההגמוניה הטכנולוגית מהמגזר הביטחוני לאזרחי. נדידה זו חלה בעקבות דעיכה משמעותית במלחמות בין מדינות, ובעיקר בין המעצמות, עלייתן של חברות הסטארט־אפ וצמיחתן המהירה של ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אפל ומטא. במדינות שבהן קומפלקס צבאי־תעשייתי נרחב ומערכת ביטחון מתקדמת, הביא התהליך להבנת הצורך הביטחוני בגיוס טכנולוגיה אזרחית חדשנית לשימושים ביטחוניים. הבנה זו הניעה את מערכות הביטחון לתור אקטיבית אחר חדשנות טכנולוגית אזרחית, והניעה שינוי עמוק בפרדיגמת החדשנות של מערכת הביטחון, שעיקרו מעבר מחדשנות סגורה לפתוחה
פרדוקס גדול מתקיים במרחב העשייה שבין תחום הפעלת הכוח ובין בניינו. בהפעלת כוח צבאי נדרשת המערכת לאחדות פעולה, החלטיות, נחרצות, התמדה וחדוּת בביצוע. ספקות וסימני שאלה עלולים לשבש את התהליך ולהפריע לו בפעולה. לעומת זאת, בבניין הכוח הצבאי לעתיד יש מקום להרהור, להטלת ספק, להרחבת גבולות החשיבה, לזוויות מבט אחרות וליציאה מחוץ לקופסה. כיצד ניתן לקיים את שני אלה באותו מרחב ארגוני?
בשנים האחרונות אנו עדים למגמות חדשות בפיתוח כלי הטיס הלא מאוישים. אחת הבולטות שבהן היא פיתוח מטוסים ללא טייס שהם מגביהי טוס, בעלי כושר שהייה ארוך ונושאי חימוש
מאז מלחמת לבנון הראשונה כל מלחמותיו של צה"ל הן נגד ארגונים שאינם מדינות. מדובר במלחמות בעלות אופי השונה ממלחמות בין מדינות: אין בהן קווי חזית, האויב הוא מאוד חמקמק, ומטרתו אינה לכבוש שטח אלא להתיש ולהטריד. צבאות של מדינות מתקשים לנצח במלחמות כאלה, אך באמצעות אימוץ דרכי חשיבה חדשות יכולים לצאת מהמצר