מציג עמוד 53 מתוך 568 תוצאות
ישראל הייתה בתור זהב ביטחוני והוא איננו עוד. יתרונותיה האסטרטגיים החדשים הם תשתית לנקודת איזון מחודשת, אך אינם מבטלים את ההבנה כי אנו במציאות חדשה ומאתגרת. על מקבלי ההחלטות לפעול כבר היום ולהחליט, בתנאי אי־ודאות, לאיזו סביבה אסטרטגית יש להתכונן
נושא ההגנה על הכוח הוא תפקוד לכל דבר בשדה הקרב, ויש להוסיפו לחמשת התפקודים המוּכרים ולראות בו מרכיב קבוע בשיקולי הלחימה ובניין הכוח. ההגנה על הכוח, נוסף על ההיבט של שרידות הכוחות, היא מרכיב מהותי ביכולת כוחותינו לשמור על חופש הפעולה ולאפשר את התמרון
שימור היתרון הטכנולוגי של ישראל חיוני ליכולתם של צה"ל ומערכת הביטחון להגן על המדינה מפני איומים פוטנציאליים עתידיים. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות מובילה לטכנולוגיות המכונות "משבשות", "מפציעות" ואפילו "בלתי נמנעות". מבחינה ביטחונית, הגדרת הטכנולוגיות הללו מתמקדת בתשעה תחומים עיקריים: בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק, אוטונומיה, טכנולוגיה קוונטית, ביוטכנולוגיה ושיפורים אנושיים, טכנולוגיות על־קוליות, טכנולוגיות חלליות, חומרים וטכנולוגיות ייצור, אנרגיה והֲנָעָה (propolsion). במסגרת בניית האסטרטגיה הביטחונית של ישראל וצה"ל ל־2030 ואילך, יש לעסוק בהתפתחות הטכנולוגית בתחומים אלה כהזדמנות, אך גם כסיכון במקרה שהתפתחויות בתחומים אלה יִשְׁחקו את היתרון הטכנולוגי של ישראל. על מנת להתמודד בצורה אמפירית עם שאלת המחקר ¬¬– כיצד לשמר את היתרון האיכותי של ישראל לנוכח התפתחותן של טכנולוגיות מפציעות ומשבשות, מאמר זה משתמש בחקר מקרה של התפתחות והתקדמות בטכנולוגיות בַּתחומים נתוני עתק ובינה מלאכותית. המטרה היא לבחון מה אפשר ללמוד מקצב ההתקדמות של טכנולוגיות אלה בנוגע לטכנולוגיות משבשות ומפציעות אחרות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהדרך הטובה ביותר להאיץ את קצב ההתפתחות בתחום הטכנולוגיות המפציעות והמשבשות, הוא להתמקד בבניית יכולות טרנספורמטיביות (transformative capacity). מאמר זה מציע לחלק את היכולות הטרנספורמטיביות הנדרשות לארבעה גורמים מרכזיים: 1. יכולות הנדרשות לפיתוח טכנולוגי; 2. יכולות הנדרשות לשיפור קצב אימוץ הטכנולוגיה ברמה האינדיווידואלית; 3. יכולות הנדרשות לשיפור קצב ההתאמה הארגונית לטכנולוגיה; 4. יכולות הנדרשות למיסוד והטמעה חברתית של הטכנולוגיה. לסיכום, מובאות ההמלצות המרכזיות שהוכחו כמוצלחות במקרה הבוחן ואשר ניתנות ליישום בישראל, בגופי הביטחון ובקהילת המודיעין, ונערך דיון במגבלות המחקר ובצורך במחקרי המשך
הפעילות המבצעית ב"בית וגן" בג'נין היא התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואולי אף בקרב המערכת הצבאית). עם זאת, שינוי זה עדיין אינו מספיק להשיג הרתעה ולפגוע מהותית בארגוני הטרור ביהודה ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט
ב־10 במרס 2023, לאחר נתק מאז 2016 ובעקבות מגעים שהחלו בראשית 2022, נחתם ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן. באופן פרדוקסלי, ההסכם טומן יתרון כלשהו לישראל. וגם: איך משתלבות בו ארצות־הברית, סין ופקיסטאן
ספרה של ד"ר ענת חן, באנו, ראינו, ניצחנו – מבט חדש על שדה הקרב דרך יצירות אומנות, מאפשר הצצה מעניינת, רב־חושית למרות הדו־ממדיות שבה, על שדה הקרב והמעגלים הרחבים שסביבו. הפרשנות המצויה לצידו של כל מיצג לא כובלת את המתבונן, אלא מציעה מידע בסיסי לעיתים על היצירה ולעיתים גם פרשנות שניתן לעורר עימה דיון סוער
הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח
מלחמת "חרבות ברזל" יוצרת הזדמנויות שונות למדינות ולארגוני טרור בעולם המוסלמי להתקרב לציר כזה או אחר. פקיסטאן הגרעינית ואפגניסטאן, שמשמשת מקלט בטוח לארגוני טרור, הן שחקניות חשובות ובלתי צפויות שיש לשים לב אליהן. מאמר על בעיית פליטים חדשה שלא זוכה לתהודה מספקת
75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א
במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל