מציג עמוד 53 מתוך 1843 תוצאות
פודקסט חדש על יחסי הכוחות בסוריה ביום שאחרי / במלאת שנה לנפילתו בקרב של אל"ם יצחק בן בשט (בנבה), מפקד החפ"ק של מח"ט גולני, בקרב בשג'אעיה – מאמר שכתב על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב, והתפרסם לאחר מותו / מאמר מאת חיים לסקוב על האחריות כאחת מתכונות היסוד של מפקד / מאמר ישן שרלוונטי גם לימינו על התפוררות צבא לבנון והניסיונות לשקמו / ספר לשבת: 83 שנים למתקפה על פרל הרבור, והלקחים שאפשר לקחת לימינו
עלה לאוויר! גיליון 6–7 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל / לאחר הסיכולים האחרונים של בכירי חמאס וחזבאללה – פודקסט על סיכולים ממוקדים ועל הקריטריונים לביצועם / בעקבות האירועים בשדה תימן ובבית ליד – על האזור האפור ביחסי צבא-משטרה / 110 שנים למלחמת העולם הראשונה
איך פועלים במלחמה ממושכת של צבא שנבנה למערכה קצרה מבחינת משאבים ומיצוי כוח, בסדיר ובמילואים? כיצד צריכים לפעול בוני הכוח ומהם הצרכים שייגזרו מהמשמעויות של מלחמה ארוכה? מאמר מעט שונה שבא לעורר דיון מחשבתי ומעשי, המבוסס על התבוננות מפוכחת וביקורתית במה שהתרחש בצה"ל וביחידותיו בשנה האחרונה
תהליך ההתנתקות מרצועת עזה נבע מאינטרס חיוני לאומי של יצירת גבולות למדינה בהתבסס על פשרה גיאופוליטית. זו צריכה להיות מסגרת הדיון, ואין להכניסו בצורה מאולצת לכלים של דיון מקצועי צבאי. תגובה למאמרם של אלוף גרשון הכהן ושל אסף חזני "עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות" )"מערכות" 432)
האתגר: מערכת היחסים בין מפקד לפקוד מאופיינת לכאורה בהגדרות רשמיות של תפקידים וגבולות: המפקד אחראי על חיי חייליו, על הנעתם לביצוע משימותיהם ועל כשירותם המקצועית, הפיזית והנפשית. הפקוד נדרש לבצע את הוראות מפקדו ובכך להתמסר לסמכות המופקדות עליו. אך למרות בהירותן של הגדרות אלה, מפקדים עסוקים כל העת בשאלת אופן הנעת פקודיהם למשימה.
יוזמת IMEC היא בראש ובראשונה מהלך גיאו־כלכלי שמבקש לעצב מחדש את ארכיטקטורת הקישוריות בין אסיה לאירופה. מנקודת המבט הישראלית, היא אינה עוד תחנה במסדרון אלא צומת בעל ערך מערכתי. אולם יתרונה מספיק כשלעצמו. על כן אין להמתין ל"הבשלה אזורית", אלא לעצב תהליך מדורג שיהפוך את IMEC מפרויקט שממתין לשלום, לכזה המייצר תמריצים מצטברים ליציבות
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ