הקדמת מפקד מרכז דדו

קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית

על הכותבים

על הכותבים

ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה

העלייה הדרמטית בכמות האירועים המבצעיים ובעצימותם בשנתיים האחרונות במסגרת המב"ם, הפכה את מצב השגרה ללחימה רציפה ורב־זירתית. שינוי בתצורת המערכה מחייב המשך התאמה תפיסתית וארגונית כדי למצות את ההישגים המבצעיים בעת הזו

חמאס כארגון צבאי: "החלופה" שלא הובנה בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר

המאמר טוען כי בין שני התחומים - הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר מוצגים כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" וכמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מוצגים כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב

כשמצגת פוגשת מציאות – מעגל הלקחים הלא נכונים

לפני המלחמה עם אוקראינה התאמן הצבא הרוסי למלחמה נגד אויב מוסכמי, ובה בעת ניסה ליישם לקחים שנלמדו במלחמות מקומיות. ב־24 בפברואר 2022 הוא פעל באופן שונה מאימוניו ומהכנת הכוחות. תהליך בניין הכוח הרוסי יצר כוח שיודע לפעול רק בשני תרחישים בינריים, ולכן חוסר הגמישות בבניין הכוח הוביל יחד עם סיבות נוספות הקשורות בהפעלת הכוח לתוצאות לא טובות בתחילת המלחמה

לשבור את הקונספציה

גיליונות בעת מלחמה

בעוד ימים ספורים יציינו בעולם שנתיים ל־7 באוקטובר ולמלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיו – ושינתה סדרי עולם בכל הזירות שישראל ניצבה מולן. אנו מאמינים כי התבוננות לאחור מאפשרת בחינה מעמיקה של תהליכי קבלת ההחלטות, דפוסי הלחימה והשלכותיהם על החברה הישראלית והמערכת הצבאית. לפניכם שבעת הגיליונות שהתפרסמו ב"מערכות" במהלך המלחמה, עד כה, המשלבים ניתוחים ביקורתיים ועדכניים, מחקר עיוני עם ניסיון שטח ועוד, כדי להעמיק את ההבנה האסטרטגית והחברתית של האירועים

"מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות

בשיח הציבורי הישראלי נשמעת מדי פעם האמירה כי אין מענה צבאי לאיום הטרור. אכן באילוצי הסביבה האסטרטגית שבה אנו פועלים, ובהתחשב במאפייני העימות המוגבל, ניתן לומר כי אין פעולה צבאית סופית שתגדע באחת את מכלול מרכיבי איום הטרור. אולם לא בכך מדובר. הפעילות הצבאית מיועדת בהקשרי עימות אלה גם להגן מפני האיומים, גם לסכל את יכולת הפעולה וההתארגנות של גורמי הטרור וגם - אם לא בעיקר - ליצור באמצעות הפעלת הכוח את האפקטים המערכתיים ואת המגמות האסטרטגיות שבהם יעוצבו גבולות הדיון המדיני ותכניו