כזה וכזה תאכל החרב, אנתרופולוגיה במלחמה: יומן שדה

אסף חזני, אנתרופולוג בהכשרתו המקצועית-אקדמית, הוא גם קצין מילואים בעל ניסיון רב שהשתתף במלחמת "חרבות ברזל" משתי זוויות או צורות השתתפות, כפי שהוא מעיד על עצמו בכיתוב בגב הספר: "...התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההיפך הוא הנכון – כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה". נראה כי זו אחת התרומות העיקריות של הספר, שמשלב את החוויה האישית, המשתתפת. לא מתוך הרצון לצפות ולחקור כנהוג באנתרופולוגיה, אלא מתוך היות חזני חלק אורגני ממפקדת אוגדה במלחמה, עם התצפית האנתרופולוגית. יומן השדה, כפי שהוא מכנה את הספר ומציג בכל פעם שהוא פונה לרגע לכתוב דבר מה שראה או חווה, הוא האמצעי העיקרי שבו אנתרופולוגים משתמשים כדי לתעד את תצפיותיהם בשדה. במקרה זה אולי יש פה מעין שילוב בין "יומן המבצעים" שבו מתעדים חיילים במוצבים במפקדות השונות את ההתרחשויות במלחמה, בהן פקודות, דיווחים ודרישות שונות, ובין "יומן שדה" – המקום שבו מתעד האנתרופולוג את התצפיות שערך

על הכותבים

שירות הקשר בהגנה: מקשר מחתרתי לחיל קשר מודרני

שירות הקשר הוקם ב־1937 במסגרת ההגנה, ולאחר הקמת המדינה הפך באוקטובר 1948 לחיל הקשר. השירות סיפק מענה מקצועי לצרכים המבצעיים בשנות המאבק לעצמאות של היישוב העברי, נטל חלק מרכזי במפעלות ההעפלה והברחת הנשק לארץ ערב מלחמת העצמאות ובמהלכה, הִקנה למפקדי ההגנה וצה"ל יכולת פיקוד ושליטה על המבצעים הצבאיים במלחמת העצמאות, ואִפשר להנהגה לקדם את המאמץ המדיני להקמת המדינה. מורשת השירות - הקרבה, דבקוּת במטרה, מסירוּת אין קץ, מקצועיות, עשיית יש מאין - מאפיינת גם היום את אנשי חיל הקשר והתקשוב

ארגון ההגנה בין מאורעות 1929 למאורעות 1939-1936

בראשית דרכו היה ארגון ההגנה תנועה עממית בעלת מבנה רופף, שהתבסס על התארגנויות ביטחוניות מקומיות, ואילו לאחר הפיכתו למיליציה טריטוריאלית, ובהמשך לכוח צבאי, אִפשר קיומו להשיג את היעדים הביטחוניים של היישוב

חוסן בחזית האזרחית - הון חברתי ומנהיגות מקומית

חוסן לאומי הוא מכפיל כוח משמעותי המשפיע על תוצאות המלחמה. מגפת הקורונה נתפסת בישראל כאיום על האוכלוסייה כולה, והמאמץ העיקרי של הכלה ובלימה נועד לשלוט בהיקף התחלואה, אך מנגד נדרש לקדם מאמץ נוסף כדי לייצר רציפות תפקודית של חיים בנוכחות הקורונה

ריאיון סיכום עם מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיר ידעי

"אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה". מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיד ידעי, בריאיון סיכום ל"מערכות עורף"

הרשות המקומית כלבנת היסוד בהתמודדות עם הפרעות - מהלכה למעשה

הקורונה סימנה מטרה מסוג חדש לישראל בכל הקשור להתמודדות עם אסונות המוניים. לפקע"ר יש תפקיד לדאוג לכך שישראל תהיה מוכנה טוב יותר לתרחישי קיצון כאלה. יש להכיר בחשיבות הנושא, ולקבל החלטה לבנות את המערכות על כל מרכיביהן, באורח שיתבסס על הציר המחבר בין פקע"ר לרשות המקומית כלבנת היסוד

בניית מערך העורף לכלל מצבי החירום, היום שאחרי

אירוע הפנדמיה צריך לשמש פעמון אזהרה למקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, ולהביא למיסוד הנושא החשוב הזה בצורה שתתאים לכל מצבי החירום. ההצעה החדשה המוצגת כאן משנה את כללי המשחק, בנויה על ראייה כוללת מערכתית ותאפשר בנייה של היערכות נכונה לאתגרי החירום השונים

ארץ־ישראל של האזנות וצפנים: מודיעין התקשורת בשירות ההגנה 1948-1929

מודיעין התקשורת התפתח יש מאין באמצעות כוחותיו העצמיים של היישוב. הבנת הפוטנציאל המודיעיני, יכולת טכנולוגית, תושייה ודבקוּת במשימה של אנשי מקצוע, הפכו אותו לגורם משמעותי באיסוף המודיעיני

ראשיתה של קבוצת קדם ושילובה בארגון ההגנה בתל־אביב

"בלוך היה למעשה מפקדה הראשון של ת"א [...], וכידוע, בכל מקום ובכל מקרה מניחי היסוד נשארים על פי רוב אלמונים". סיפורה של קבוצת קדם שפעלה להגן על יהודי תל־אביב־יפו בשנות ה־20, ורוב מפקדיה הפכו בשנים לאחר מכן למפקדי ארגון ההגנה