מציג עמוד 52 מתוך 900 תוצאות
מאמרו של ד"ר שאול שי "הטרילוגיה של המערכות העוקבות" לא מדגיש את העובדה המרכזית: אסטרטגיית "העיצוב מחדש", שבמסגרתה פולש הצד החזר למדינה התמוכת בטרור, רק שופכת שמן על גלגלי הטרור. האלטרנטיבה ההגיונית היא להילחם בטרור בלי לנסות להחליף את המשטר של המדינות שתומכות בו.
ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי
ההיסטוריה של המלחמות מראה כי ניצחון והפסד אינם קשורים בהכרח ליחסי העוצמה, אלא לאופן בו צופות המדינות את שדה הקרב העתידי ומכינות את הכוחות אליו. העימותים העתידיים יהיו שונים מהותית מהמערכות של שלושת העשורים האחרונים, ועל כן יש לבנות ולשכלל את הכוח היבשתי כבר היום, לנוכח האתגרים הצפויים בשדה הקרב העתידי
שקיעת הלאומיות ועליית כוחה של הדת במזרח התיכון דחקו הצידה במידת מה את מאבקי הכוח הישנים בין המדינות ועוררו מחדש מאבק היסטורי מר הרבה יותר: בין האסלאם השיעי לאסלאם הסוני. המאמר מסביר כיצד נולד השסע העמוק הזה וכיצד הוא מעצב את פני המזרח התיכון
מוסד הבקרה המודיעיני בישראל נולד ב־1974 בעקבות כישלון אמ״ן בחיזוי מלחמת יום הכיפורים. הרעיון היה לטעת במערכת המודיעין את גרעיניה של חשיבה ביקורתית, כדי למנוע את המחדל הבא. מאז שרדה יחידת הבקרה את מבחן הזמן, לצד מתחים וסימני שאלה בנוגע לנחיצותה ולהשפעתה. הכותבים: אל״ם (מיל') דוד שטרנברג הוא מנכ״ל גזית – מכון למחקרים של אמ״ן ורפאל. שימש רמ״ח בקרה של אמ״ן וראש זירה בחטיבת המחקר. בהשכלתו כלכלן, בעל תארים במנהל עסקים, במשפטים ומדיניות ציבורית. סא״ל (מיל') דוד סימן טוב הוא סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת באמ״ן. בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל־אביב. ד״ר דורון מצא הוא בכיר לשעבר בשב״כ. כיהן בין השאר כראש מחלקת הבקרה ביחידת המחקר של הארגון. מזרחן המתמחה בתחום הסכסוך היהודי ערבי, ומרצה במחלקה להיסטוריה ורעיונות במכללת אחוה. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?
״משחק כדורגל זו הדרך הטובה ביותר להבין מלחמה. אורוול אמר פעם שכדורגל זה כמו מלחמה בלי היריות. אתה פוגש שתי קבוצות שיש להן שמטרות הופכיות ולכל אחת יש אסטרטגיה כפולה – פעם אחת למנוע מהיריב גול ופעם להבקיע גול בעצמה. אתה עולה עם תוכנית משחק, עם שחקנים שלכל אחד יש את היכולות – ובמפגש כל התוכניות מתנפצות ברגע אחד. מה שפועל על השחקנים ועל המערכת הקבוצתית – אלה בדיוק אותם דברים שפועלים במלחמה. הלחץ, הדינמיות, חוסר הוודאות, היכולת של יריב לשבש את התוכנית, וחוסר היכולת להתאושש כאשר הוא מקבל גול". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק החמישי - הספרות וההגות הצבאית שהתפתחה בנוגע לתמרון. מהו התמרון הקלסי, מה בין קלאוזביץ ולידל הארט, ואיך בסופו של דבר הכול בא לידי ביטוי במגרש הכדורגל?
שיתוף פעולה בין־לאומי ודיפלומטיה ימית אינם עוד נספח לפעילות של זרוע הים, אלא רכיב אסטרטגי מרכזי שמטרתו לקדם את האינטרסים הביטחוניים, הטכנולוגיים והמדיניים של ישראל בזירה הימית. מלחמת “חרבות ברזל” הייתה רגע מבחן, אך אנחנו רחוקים מהטמעה בשגרה כתהליכים מבוססי נהלים ולא פרסונות
