הרומן מתחדש?

בין ישראל לצרפת מתקיימים שיתוף פעולה ביטחוני מחד ותחרות מאידך בשלושה תחומים מרכזיים: מל"טים, טילים וחלל. אך בניגוד ליחסים הביטחוניים ששררו עד 1967 הפעם ישראל לא רק מקבלת, אלא גם נותנת

מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית

בהמשך להנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי יש להפיץ לכלל אנשי הקבע ביחידה מאמר קריאה אחד ברבעון, ממליץ מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, תא"ל רפי מילוא, על מאמרו של אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, שהתפרסם בגיליון 457 של מערכות

פרק שני: פיקוד ואיתנות קרבית ביחידות השדה

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

לא גבעת חלפון - אתגרי הפיקוד ביחידות המילואים

בגלל אופיה המיוחד של יחידת המילואים הפיקוד עליה מורכב הרבה יותר מאשר הפיקוד על יחידה סדירה. המאמר מפרט מהם מאפייניה העיקריים של יחידת המילואים ומה נדרש ממפקדה כדי להצליח בתפקידו

לא הכול שחור: הישגי צה"ל במלחמת יום הכיפורים

מרוב עיסוק בהפתעה ובמחדלי המודיעין שוכחים לעיתים שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחון כה מוחץ של צה״ל, עד כי ב־40 השנים שחלפו מאז לא ניסתה שום מדינה ערבית לצאת למתקפה סדורה נגד ישראל

מלחמה ביום הכיפורים

קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים

למהותו של מקצוע הפיקוד הצבאי

העיסוק הצבאי הוא מקצוע לכל דבר, החולק מאפיינים משותפים עם המקצועות האזרחיים. עם זאת חיוני להבין את המאפיינים המייחדים אותו מכל משלח יד אחר: הדרישה ממפקדים ומחיילים להיות מוכנים בשעת הצורך להרוג ולהיהרג והמציאות שבה הלחימה -המבחן העליון- היא בדרך כלל גם המבחן הראשון למפקד

על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

האתוס של צה"ל

מאז מלחמת יום הכיפורים הולך ומאבד צה"ל את מקומו המרכזי בחברה הישראלית. תרמו לכך לא רק המחדל של 1973 ומלחמות לא פופולריות דוגמת של"ג והאינתיפאדה, אלא גם שינויים עמוקים בערכיה ובראיית העולם של החברה הישראלית. כיום אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מחדש של אופי היחסים בין החברה בישראל לצבא שלה