על סכמות מנטליות במפגש עם לחימה

האתגר: סכמות מנטליות מפחיתות חוסר ודאות, מאפשרות התכוננות, דריכות והיערכות לפעולה. הן עשויות לאפשר לחייל להפעיל תסריט פעולה אשר מתאים לסיטואציה המבצעית וכך להביאו לנהוג באופן מיטבי, כמעט אוטומטי, מול תרחישים צפויים. פעמים רבות האדם מקבל החלטה בהתאם לסכמה בראשו ולא בהכרח כתוצאה מתהליך סדור של בחינת אלטרנטיבות ובחירה מתוכן. החזקה של מספר מצומצם של סכמות וחוסר מיומנות לעבור בין סכמות, עלולים לפגוע באפקטיביות ההתנהלות של הלוחם. ב״צוק איתן״ ניכרו פערים בין הסכמות איתן הגיעו הכוחות למערכה ובין המציאות המבצעית שהתהוותה במהלכה, בשני ממדים עיקריים: הזמן ומרחב הלחימה.

זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד

מה האומנות מספרת לנו על שדה הקרב?

ספרה של ד"ר ענת חן, באנו, ראינו, ניצחנו – מבט חדש על שדה הקרב דרך יצירות אומנות, מאפשר הצצה מעניינת, רב־חושית למרות הדו־ממדיות שבה, על שדה הקרב והמעגלים הרחבים שסביבו. הפרשנות המצויה לצידו של כל מיצג לא כובלת את המתבונן, אלא מציעה מידע בסיסי לעיתים על היצירה ולעיתים גם פרשנות שניתן לעורר עימה דיון סוער

פרק ב' – מלחמת העולם הראשונה

החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

בשנים האחרונות כוחות היבשה נדרשו פחות ללחימה בהיקף נרחב ועצים בעימות מוגדר וצברו ניסיון בעיקר בביטחון שוטף. כדי שתעמוד להם היכולת, בסדיר ובמילואים, לקבל החלטות טובות בשדה הקרב, עליהם לעבור אימונים שהמתווה שלהם לא יהיה סגור וסדור באופן המקבע את המתורגל. תובנות מספרו החדש של אלישיב שמשי קבלת החלטות בשדה הקרב

שני צעדים לפני כולם

המצגות וההצגות: כלי אפקטיבי או מכשול לחשיבה?

הנטייה בצה”ל להסתמך על מצגות מובנת, אך אם לא נבחן לעומק את השפעותיהן – אנו עלולים למצוא עצמנו משקיעים שעות בבנייתן וזמן מועט בחשיבה אמיתית. יש מקום למצגת, אך יש גם לדיון, להתבוננות ולניתוח עצמאי. האתגר טמון לא בטכנולוגיה, אלא באופן שבוחרים להשתמש בה

טרור

מערכות 494

בגיליון: הטנק: רלוונטי היום יותר מתמיד / עקרונות המלחמה: התאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית / עוצבת הקומנדו - מאוסף יחידות מובחרות ל"אס שרוול" של צה"ל / משחקי מלחמה כמגבירי למידה בהכשרות הפיקוד / צבאות יבשה מחפשים משמעות / תקיפת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007: פעולת סיכול אלימה או תקיפת המב"ם הראשונה? / ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

על הגמישות

כל ארגון לוחם – בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה – מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר ד"ר מאיר פינקל, שהוא גם מפקד לוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. הוא בחן מערכות שונות ולמד כי רק צבאות שבבניין הכוח שלהם ובתרבותם הארגונית הייתה גמישות מובנית היטיבו להתמודד עם הפתעות