ההכוונה הצבאית של מערכת הלימודים בבתי הספר בתחילת שנות ה־50

המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.

תגובה לביקורת

מאמר הביקורת (גיליון 2, עמ' 125–131) של ד"ר עפרה בן ישי על הספר: מלחמה במקום שלום – מאה שנות לאומיות ומיליטריזם בישראל. בן שמן: מודן, 2019, 696 עמודים

קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל

המלחמה משתנה תדיר, הן בעצימותה, הן בהיקפה והן באמצעי הלחימה שמופעלים במהלכה. מנגד, טבע המלחמה נותר כשהיה. ציטוטים מן הספר "על המלחמה: מדריך קצר לקלאוזביץ" מלמדים עד כמה נותרה הגותו רלוונטית, ועד כמה היא נטועה בתפיסת ההפעלה העכשווית של צה"ל

תרומת האימון הקשבי לכושר הנפשי של תצפיתניות בצה"ל

התמודדות יעילה עם אתגרים מנטליים מפחיתה את סיכוייו של חייל להיקלע למצבי מצוקה. האימון הקשבי, שביכולתו לשפר את התפקוד המבצעי של הלוחמים ולצמצם את התפתחותם של תסמינים פוסט־טראומטיים לאחר השתתפות בלחימה, הוא אחד מהפתרונות. על המפקדים להגביר את העיסוק במיפוי האתגרים המנטליים ביחידותיהם, ובמציאת מענה מעולמות הכושר הנפשי

בין לוחמים "מחוברים" לשחיקה מתמשכת: אתגרי הפיקוד בעידן הלחימה הארוכה

ספרו של ג'ון ספנסר Connected Soldiers מלא במפקדים וחיילים שאינם מתאימים למודל האידיאלי, ומראה כי גוון הצבע של הדשא של השכן שונה, אבל לא בהכרח ירוק יותר. חלק גדול ממנו רלוונטי למפקד הישראלי, שיכול לכל הפחות להתנחם בעובדה שהוא אינו הראשון המתמודד עם הבעיות – ואולי להציע מסלול לפתרונן

כיצד ניתן לפתח חוסן ארגוני לקראת אירועי חירום ומשבר

בין אסון התאומים והקורונה. מחקר שביצע טיפולוגיה של מצבי חירום מעלה מסקנות שאותן ניתן ליישם גם במשבר הקורונה. במקומות שבהם נשמרו הכללים הנכונים לניהול האירוע - גבר הסיכוי להשגת תפקוד נכון ומלא להשגת התוצאות הרצויות

מעורבות חברתית של צוותי אוויר בישראל בחיי האזרחות

מחקר שבוצע מעלה תזה שלפיה צוותי האוויר תופסים את עצמם כבעלי תרומה חברתית גבוהה, אולם בפועל רמת המעורבות האזרחית־חברתית שלהם נמוכה מאוד. על בכירי המפקדים בחיל האוויר לקחת אחריות על "העתיד האזרחי" של אנשיהם כבר במהלך שירות הקבע, לתחומים של תרומה חברתית וציבורית

השפעת מגפת הקורונה על מערך המילואים בצה"ל: מיחידות ליחידים

אופן מימוש ומיצוי מערך המילואים קשור באופן הדוק לבחירות האסטרטגיות והמערכתיות של מקבלי ההחלטות. במצב העניינים הנוכחי ניתן להעריך כי מרכז הכובד של המילואים הוסט למפקדות ולעורף, בדומה לפני המלחמה והלחימה העתידיים ככל הנראה העורף יהיה פגיע יותר, ופעילות המפקדות, המסוגלות לייצר – תפוקה מבצעית במרחב הלחימה באמצעות תשלובת של מודיעין ואש, תהיה משמעותית יותר

המערכה על אנציו - חצי־גשר על פני תהום

הדבקות במשימה לאור המטרה, התחבולה וניצול הזמן, היו חלק מן העקרונות שיושמו במערכה על אנציו במלחמת העולם השנייה. ואולם הלקחים מאותה מערכה יכולים להתאים ללחימה כיום

קיסר אמריקני