מכונן ומניח השורשים (תַאְצִיל) לזרם הווסטיה

תוכנית הרפורמה "עתיד של צבא היבשה הבריטי 2020"

מסמך סקירת הביטחון והאסטרטגיה של בריטניה לשנת 2010 נוצר על־מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב־ 2008 . ואולם, הרצון לחסוך יצר פערי יכולות שעל־מנת לגשר עליהם הממשלה הבריטית משקיעה יותר כסף ממה שתכננה לחסוך מלכתחילה. מהמקרה הבריטי ניתן ללמוד שהשיקול הכלכלי אינו יכול להיות השיקול המוביל בתר"ש אייל ברלוביץ', ראש תחום מחקר צבאות זרים במחלקת מת"ת, זרוע היבשה

ביקורת ספר: Rethinking Military Professionalism for the Changing Armed Forces.

יצא לאור! המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם

עניינו של ספר זה הוא המרחב הימי, האסטרטגיה הימית והנושאים המשיקים להם. חשיבותו של המרחב הימי במאה ה־21 ממשיכה לגדול, והמגמה הזאת, כנראה, תימשך כל עוד תימשך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה השוכנת לחופי הים של המדינות השונות

החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

בשנים האחרונות כוחות היבשה נדרשו פחות ללחימה בהיקף נרחב ועצים בעימות מוגדר וצברו ניסיון בעיקר בביטחון שוטף. כדי שתעמוד להם היכולת, בסדיר ובמילואים, לקבל החלטות טובות בשדה הקרב, עליהם לעבור אימונים שהמתווה שלהם לא יהיה סגור וסדור באופן המקבע את המתורגל. תובנות מספרו החדש של אלישיב שמשי קבלת החלטות בשדה הקרב

מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 ביולי 2023

"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ

"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך

הפעילות המבצעית ב"בית וגן" בג'נין היא התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואולי אף בקרב המערכת הצבאית). עם זאת, שינוי זה עדיין אינו מספיק להשיג הרתעה ולפגוע מהותית בארגוני הטרור ביהודה ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט

סיכום

מ"מוקד דייג" ל"מוקד צייד": השגת אפקטיביות מבצעית על־ידי שימוש במערכי מצלמות

לא מספיק לפרוס מצלמות ולחברם למוקד בלי לגבש תפיסת הפעלה סדורה. נדרש לבסס את הצלע האנושית שמסוגלת להבין את המתרחש ולצפות באופן יזום ושוטף כמנגנון נוסף, שמגלה בזמן אמת ומניע את התהליכים הנדרשים

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה