מציג עמוד 51 מתוך 1029 תוצאות
תְּקֵפוּת היא כלי מושגי שימושי ופשוט עבור קובעי אסטרטגיה המאפשר להם לבחון, על סמך רשימת תכנים בסיסית, שהיסודות החיוניים קיימים כולם. "אמנות המצביא" קובעת אם אסטרטגיה מועילה, אך לפני כן אפילו המצביא הטוב ביותר חייב לבחון תחילה שהיא תקפה. אם האחראים למבצעים באפגניסטאן, בעיראק או בלוב, היו מוודאים שהאסטרטגיה שלהם תקפה, ייתכן שהיה אפשר למנוע אסון
כל תכנון של פלטפורמת לחימה חייב להביא בחשבון את מכלול אמצעי הגילוי, הזיהוי והאיכון הקיימים ולתת להם מענה בדרך של טיפול בחתימה או בדרך של אמצעי הטעיה. הטיפולים האלה ישפרו את יכולתה של פלטפורמת הלחימה לשרוד ויהוו מכפיל כוח בשדה הקרב
בעולם מתרחשים פינויים רבים של תושבים מאזורי סכנה, כאשר רק בשנים האחרונות היינו עדים לתופעות דומות בישראל ובאוקראינה. במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022-) התפנו כעשרה מיליון תושבי אוקראינה מבתיהם בשל איום ביטחוני על חייהם, ומצאו עצמם פליטים בתוך מדינתם או מחוצה לה. מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה באוקטובר 2023 אילצה עשרות אלפי אזרחים להתפנות מבתיהם ולהפוך עקורים לתקופה ממושכת. על אף שפינוי אוכלוסייה נחקר רבות בעולם, עד כה פורסמו רק מחקרים מעטים שבוחנים את ההיבטים השונים הקשורים לפינוי אוכלוסייה בישראל. מחקר זה דן בניתוח מקרה בוחן של החברה הישראלית ההטרוגנית, המגוונת והמורכבת, שמתמודדת עם פינוי עצמאי או מנוהל בעת עימות ביטחוני
קיים פער ניכר בין העיסוק האינטנסיבי של צה"ל - במיוחד בשנים האחרונות - בלחימה נגד כוחות בלתי סדירים לבין כתיבת תו"ל לתחום הזה. המאמר סוקר את הסיבות לפער, מצביע על ההשלכות שיש לכך בכל הנוגע לבניין הכוח, להפעלתו ולאפקטיביות שלו ומציע דרכים לשיפור המצב
כשמופיעים מושגים חדשים ואופנתיים - דוגמת שילוביות - בארגונים בכלל ובאמ"ן בפרט, קיים הפיתוי למפקדים להתייצב בעמדה "המגייסת". באמ"ן, שפיתח רגישות לקונספציות, חשוב להיות ערים לכך שמושגים - וכן השיח שהם מייצרים - מכילים מורכבות וקושי ליישמם הפער אינו נעלם עם הופעת המושג . המאמר מציע התבוננות על השיח השילובי באמ"ן ועל אתגרי המנהיגות נוכח המורכבות שהוא מעורר
מאז החל עידן של הרתעה גרעינית הדדית בין הודו לפקיסטן, למדו שתי המדינות בהדרגה ומתוך משברים לרסן את עימותיהן הקונוונציונליים. האם ניתן ללמוד מכך ומהמלחמה הקרה שנוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? לאו דווקא. הפוטנציאל להידרדרות בין הודו לפקיסטן עדיין קיים, ואין לדעת כיצד ינהגו מדינות אחרות החותרות להשיג נשק גרעיני אם יצטרפו למועדון הגרעיני
בקרב חלק מהמפקדים בצה"ל קיים עדיין חשש מפני מעורבות היועץ המשפטי בתהליכי קבלת ההחלטות בעת לחימה - חשש הנובע ברובו מההערכה שהייעוץ המשפטי שיינתן יגביל את הכוחות ויסכל פעולות נחוצות, ויסודו בתפיסה מוטעית של תפקיד היועץ המשפטי. המאמר שלהלן מנסה לשרש את התפיסה השגויה הזאת ולהבהיר מדוע זהו האינטרס של המפקד לקבל ייעוץ משפטי אף בעת לחימה
"המושג תמונת ניצחון, במשמעות של מציאות מדינית טובה יותר, פשוט לא קיים יותר. זו כבר לא מציאות שבה אחרי שהכרענו את האויב בשדה הקרב - אין לו כוח יותר לנהל מלחמה. היום זו מלחמה מסוג אחר לגמרי". אלוף (מיל׳) עמי איילון, ראש השב"כ ומפקד חיל הים לשעבר, בריאיון מעודכן ל"קול המערכות" על מהו ניצחון של הדמוקרטיה על הטרור, בעקבות מאמר שפורסם ב"מערכות" לפני כשנתיים
"חמאס הוא גם תנועה וגם רעיון. אם ניקח לדוגמה את גרמניה הנאצית או את יפן המיליטנטית נבין שאפשר להכניע ארגון, ואז הכרעה של רעיון הופכת להיות פחות חשובה. אם אתה מחסל את הארגון – הרעיון אולי עדיין קיים, אבל אין מי שיבצע אותו". ד"ר הראל חורב, היסטוריון וחוקר חמאס ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, בריאיון ל"קול המערכות" - האם ניתן להכריע את החמאס?
בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים